Page 12 - A Time to Tell - Emek Hefer & TARASA
P. 12
מי אוכל את רגלי הארנבות? | דוד בן אברהם עזרה בתיעוד :עינת טחנאי
ב 1937-מזכיר הקיבוץ ,נתן אילן ,היה מודאג ממחסור בבשר לבתי הילדים והעלה רעיון לגדל ארנבות.
כך הקימותי את ענף הארנבייה בקיבוץ.
כל בתי החולים בארץ קיבלו מאתנו ארנבות לניסיונותיהם המדעיים; עסקנו גם ביצוא ארנבות למצרים
עבור הצבא האנגלי .הילדים שלנו גדלו על בשר ארנבות ,עופות לא היו ובשר בקר היה יקר מאוד.
בשלב מסוים גילינו שחיית טרף אוכלת את רגלי קטני הארנבות .חשבנו שאלו נמיות אך גם לאחר
שחיסלנו אותן המשיכה התופעה; התחלתי לשמור בארנביה .יום אחד בחורף ,בערך בשעה ארבע בבוקר,
הגעתי להאכיל את הארנבות לפני שאצא העירה .כשהתקרבתי לארנביה שמעתי רעש מחריש אוזניים
בוקע ממנה .הארנבות ,כדי לגרש אויב – דופקות ברגליהן האחוריות.
כאשר הבחינו הארנבות בנוכחותי חדלו מיד לדפוק ברגליהן ,הן הרגישו בקרבת האדם המגן עליהן.
רק בתא אחד המשיכה ארנבת לדפוק ברגליה .התקרבתי למקום והנה אני רואה חתול בר בתאה של
הארנבת .התא היה בנוי כך ,שהיתה בו דלת ובה אבוס .לאבוס דלת קטנה דרכה היו מכניסים את הירק
לארנבת .הדלת הזאת הייתה פתוחה והחתול נכנס כפי הנראה מלמעלה .הוא ראה אותי ,הסתכל בי ואני
זוכר עד היום את עיניו האדומות .כל נשק לא היה בידי אך חשבתי" :הפעם הוא יפול!"
חתול הבר רצה לברוח דרך הדלת הקטנה והתחיל לגרד את הרשת .פתחתי את הדלת ,כדי לתפוס אותו
ברגליו האחוריות – הוא ניסה לנשוך אותי וסגרתי את הדלת.
1937 - 1975מעברות
