Page 6 - A Time to Tell - Emek Hefer & TARASA
P. 6
תיאטרון הבובות של הונזו | עירית פטרקובסקי תיעדה :אסתי בדר
אבא שלי ,דוד בן שלום ,המכונה "הונזו" ,היה איש מיוחד ובוהמיין ,הגיע לגבעת חיים מצ'כוסלובקיה
ב .1933-במהלך היום הוא עבד כאופה הקיבוץ ,כתברואן ומאוחר יותר כאיש תחזוקה של בית שרת .בשעות
הפנאי יצר את הבובטרון ,תאטרון בובות ,בצריף שבנה בעצמו .כולו היה שקוע בזה.
ההצגות שהכין היו חלק מכל חג ומכל אירוע תרבותי בקיבוץ .הוא עשה כמעט הכל בעצמו .יצר את הבובות,
תפר את התלבושות ,סידר את החשמל ואת הבמה .לכל בובה "אישיות" משלה .אני ,הפעלתי בגיל 12את
המוסיקה לפי ההצגה ואת תזמורת הבובות .הייתי אחראית על קבוצת השחקנים ,הילדים שהפעילו את
המריונטות.
הבובה זיווה הייתה המפורסמת ביותר ,עליה נכתב גם ספר ,שהיה בכל בית .ההצגה המשמעותית ביותר הייתה
"המלך בור" .הילדים בסיפור משחררים את המעיין מכבליו ומצילים את שדות הקיבוץ היבשים .הכרנו את כל
המילים ,השירים ,הדמויות של כל ההצגות ,ובמיוחד של המלך בור .נעמי משי ,בת הקיבוץ ,אומרת וצודקת
שזה היה למעשה פס הקול של ילדותנו ,בעל ערך של אבן פינה .המלך בור קשור למקום הזה ,לעשיית יש
מאין.
אחרי מלחמת העולם נסע אבא עם הבובטרון למחנות הפליטים באירופה כדי לשמח את ילדי שארית הפליטה.
הוא עבר ממחנה למחנה עם כל הבובות והציג לפניהם .עולם שמח בתוך עצבות גדולה .נסענו עם הבובטרון
בכל הארץ ,עברנו במשאית ממעברה למעברה .זה היה עולם אחר ,הם חיו בתנאים מאוד קשים .לתוך האוהלים
והפחונים פתאום נחתה הצגה עם בובות .הונזו רצה קצת לשמח את ילדי המעברות .הצגנו גם בתל אביב.
1934 - 1989גבעת חיים מאוחד
