Page 40 - מוסדות קבר רחל תשרי תשפ
P. 40

‫יותר‪ .‬שכן‪ ,‬אחה"צ הוא משמש כמלמד בחיידר אחר‪ ,‬והוא יציע גם שם לארגן את המכירה‪,‬‬
       ‫מה שיגדיל את היקף המכירות‪ ,‬ונוכל להוזיל מחירים‪ ,‬כך שאולי נעשה את זה ביחד‪ ,‬ונתחלק‬

                                                                                  ‫ברווחים שווה בשווה‪.‬‬

       ‫נדבקתי בהתלהבות שלו ויצאנו לדרך‪ .‬מה אומר לכם‪ ,‬מדובר בכמות כאבי ראש שאני‬
       ‫לא בטוח שמצדיקה את המאמץ‪ .‬צריך לשבת ולחשב כל הזמנה‪ ,‬ואם חסר צריך לבקש‬
       ‫מהילד שיזכור להביא‪ ,‬ופתאום זה רוצה לבטל‪ ,‬וזה רוצה להוסיף‪ ,‬וזה כן הביא כסף וההוא‬
       ‫לא‪ .‬ולעדכן רשימות‪ ,‬ולרדוף אחרי הספקים שנמצאים בתקופה מטורפת‪ .‬בקיצור‪ ,‬כאב ראש‬

           ‫אדיר‪ .‬השקעתי בזה עשרות שעות‪ ,‬אבל בסופו של דבר ב"ה‪ ,‬הכל בא על מקומו בשלום‪.‬‬

       ‫יום לפני שנגמרה השנה‪ ,‬אחרי שב"ה כל הספרים הגיעו וסודרו‪ ,‬אני מגיע למנחם‪ ,‬ומבקש‬
                                                                                  ‫את החלק שמגיע לי‪.‬‬

                                                        ‫"נתתי לך‪ ,‬אתה לא זוכר?!" אומר לי מנחם‪.‬‬

                                                    ‫"אתה נתת לי?! מה פתאום?! מתי?!" נדהמתי‪.‬‬

                  ‫"אתמול" התעקש מנחם‪" .‬מסרתי לך את זה במעטפה‪ .‬אני בטוח במאה אחוז!"‬

                                                     ‫"אני בטוח במאה אחוז שלא נתת לי" השבתי‪.‬‬

       ‫לא אלאה אתכם בכל הוויכוחים שלנו‪ ,‬אבל בסופו של דבר הוויכוח נשאר בעינו‪ .‬וכך‬
                                         ‫הסתיימה לה השנה‪ ,‬ויצאנו לחופש עם טעם מר מאוד בפה‪.‬‬

       ‫תכננתי לקחת את הילדים לכמה ימים בצפון עם הכסף שהייתי אמור להרוויח מהמכירה‪.‬‬
       ‫הילדים כבר החלו לתכנן את החופשה‪ .‬כעת‪ ,‬הייתי צריך להשבית להם את השמחה‪ ,‬עם‬

                                                                  ‫הבשורה הקשה שאין כסף לחופשה‪.‬‬

       ‫אבל יותר מכל כאבה לי הבגידה הקשה של מנחם‪ .‬חשבתי תמיד שהוא חבר הכי טוב‪,‬‬
       ‫ועכשיו התברר שבשביל בצע כסף הוא מוכן לרמוס אותי בצורה כזו‪ .‬ובפרט שהרעיון היה‬
       ‫שלי בכלל‪ ,‬אני שיתפתי אותו בכל העניין‪ ,‬וגם עבדתי כל כך קשה על המכירה‪ ,‬איך הוא‬

                                                                                      ‫עושה לי את זה?!‬

       ‫ניסיתי לדון אותו לכף זכות‪ ,‬אבל לא ממש הצלחתי‪ .‬כבר לא הצלחתי לנוח בשבועיים‬
       ‫חופש שיש לי בשנה‪ .‬הלב שלי כאב‪ ,‬ובכלל לא רציתי לחזור לחיידר‪ .‬הרגשתי שאני לא‬

                                                               ‫מסוגל להיות איתו ביחד באותו בניין‪...‬‬

       ‫באחד הימים‪ ,‬בעודי יושב בבית התגלגל לידי עלון נושן של מוסדות קבר רחל‪ .‬בדרך כלל‬
       ‫אני לא מעיף מבט לכל העלונים הללו‪ .‬אבל היה שם תוכן מאלף בענייני חינוך‪ ,‬מה שמאוד‬
       ‫סקרן אותי‪ .‬נותרתי מרותק לעלון‪ ,‬וגלשתי לעבר סיפורי הישועות המופלאות‪ .‬פתאום‬

                                                          ‫הרהרתי אולי זה מה שיציל אותי בעזרת ה'‪.‬‬

                         ‫התקשרתי ותרמתי לכולל מנין תהלים וביקשתי שיזכירו אותי לישועה‪.‬‬

                                                            ‫לא עוברים שעתיים‪ ,‬והטלפון מצלצל‪.‬‬

       ‫"שלום‪ ,‬מדבר מוישי‪ ,‬המנקה של בית הספר‪ .‬יש על השולחן שלך שקית עם ניירות‪ ,‬אתה‬
                                                                 ‫צריך את זה‪ ,‬או שאני יכולה לזרוק?!"‬

‫‪ 40‬בוחרים בשנה טובה ומתוקה‬
   35   36   37   38   39   40   41   42   43   44   45