Page 9 - מוסדות קבר רחל תשרי תשפ
P. 9

‫ב'גן העיר'‪ ,‬שם היה אגם עם דגים… כל הדרך אמר‬           ‫ומכבדת אותם בעוגות מעשה ידיה‪ .‬לאחר מכן‬
‫אבא תהילים מתוך הספר‪ .‬בחזור היה נכנס לבקר‬             ‫מיהרה לחזור לבית הכנסת‪ ,‬כשהיא שבה לטפס‬
‫את בן דודו‪ ,‬הגאון ר' שמר'ל גריינמן‪ ,‬שהיה מרותק‬
‫למיטתו שנים רבות והתגורר ברחוב וולפסון‪,‬‬                                  ‫במעלה המדרגות של ’לדרמן'…‬

                                   ‫הסמוך לגן העיר‪.‬‬    ‫אחר סעודת היום היה אבא יושב ואומר תהילים‪.‬‬
                                                      ‫אחרי מנחה היינו הולכים עם אבא לאמירת ’תשליך'‬

            ‫זאת כפרתנו‬

‫לאחר מכן הגיע השוחט לחצר ביתנו‪ ,‬וכיבדו את‬             ‫את מנהג ה'כפרות' קיימנו בליל ערב יום כיפור‪,‬‬
‫כל בני הבית במצוות כיסוי הדם‪ .‬חלק מן העופות‬           ‫ובארבעה תרנגולים‪ :‬תרנגול לאבא‪ ,‬תרנגול לאמא‪,‬‬
                                                      ‫תרנגול לכל הבנים ותרנגולת לכל הבנות‪ .‬לפני‬
                                       ‫שלחה אמא‬       ‫עשיית ה'כפרות' בדקנו האם העוף הולך ארבע‬
                                       ‫למשפחה‬         ‫אמות‪ .‬לאחר ה'כפרות' היינו הולכים לשוחט שגר‬
                                                      ‫בשיכון ויז'ניץ‪ ,‬ואבא קיים את מצוות כיסוי הדם‪.‬‬
                                              ‫נזקקת‪.‬‬  ‫אחר כך פדו את הכפרות ושילמו את תמורתם‬
                                                      ‫לעניים‪ .‬עוד באותו לילה הכשירה אמא את העופות‬
                                                      ‫ובישלה אותם לסעודת המחר‪ .‬זמן מה לאחר סיום‬
                                                      ‫הכנתם כבר היה עליה לצאת לאמירת ’סליחות'‬

                                                                                    ‫סמוך לעלות השחר…‬

                                                      ‫בשנים מאוחרות יותר היתה כל המשפחה‬
                                                      ‫מגיעה לעשות ’כפרות' עם אמא‪ .‬היה זה מחזה‬
                                                      ‫מרגש ביותר‪ ,‬לראות את אמא מעבירה את‬
                                                      ‫התרנגולת מעל ראשי כל הנכדות מתוך שמחה של‬
                                                      ‫מצווה‪ .‬המעמד גרר אחריו המולה רבה ו'בלגן'‪ ,‬אבל‬
                                                      ‫אמא לא חדלה ממנהגה זה וקיימה אותו מדי שנה‬

                                                                                       ‫בהתרגשות עצומה!‬

   ‫האכילה האחרונה‬

‫ששימש כגבאי ב'לדרמן'‪ .‬היה זה בשנתו האחרונה‪:‬‬           ‫יום הכיפורים היה שיאם של הימים הנוראים‪.‬‬
                                                      ‫הרצינות ואימת הדין עמדו בחלל‪ .‬אמא ביקשה‬
‫הוא סבל מחולשה בלבו‪ ,‬אך הרופא אמר לו שאם‬              ‫שיסיימו במהירות את הסעודה המפסקת כדי‬
                                                      ‫שתוכל להקדים להגיע לבית הכנסת ולומר את כל‬
‫ינוח כל היום יוכל להתענות‪ .‬זוכרת אני כיצד ישב‬         ‫התפילות והתחינות שנהגה לומר‪ .‬ביום זה לבשה‬
                                                      ‫אמא מטפחת לבנה‪ ,‬מה ששיווה לה מראה של‬
   ‫כל היום במרפסת‬
                                                                                              ‫קדושה והוד‪.‬‬
   ‫ביתנו כדי לשמוע‬
                                                      ‫השכנות לבית הכנסת הביאה לביתנו אורחים‪.‬‬
   ‫התפילות‬  ‫את‬                                        ‫שנה אחת התפלל בביתנו רבי דוד קורלנסקי‪,‬‬

   ‫העולות מבית‬

   ‫הכנסת‪ .‬לימים‬

   ‫נעשה בנו הגאון רבי‬

   ‫בנימין זצ"ל‪ ,‬שהיה‬

‫‪9‬‬
   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14