Page 4 - עלון שבת זכור מחודש
P. 4

‫הציור השבועי לילד‬

                                                        ‫הלילה הזה‬

          ‫תשובות לחידון‬          ‫"הערב בכל בית נשאלה השאלה 'מה השתנה הלילה הזה מכל הלילות‪ ,'...‬ואתה‪ ,‬אתה‬
                                 ‫באמת יודע מה השתנה הלילה?"‪ ,‬שאל אברהם והחזיק בידי‪ .‬כבר הייתי מוכן לספר באותם‬
  ‫‪ .1‬כי כתוב "ומרדכי יושב‬        ‫משפטים קבועים מההגדה שלמדתי לדקלם בעל־פה במרוצת השנים‪ ,‬אבל הוא המשיך‬
               ‫בשער המלך"‪.‬‬       ‫בדבריו‪" .‬בכל לילה אנחנו עומדים על אדמת ארץ הקודש‪ ,‬האדמה המוכרת והאהובה כל כך‪,‬‬
                                 ‫אבל מרגישים זרים ומנוכרים‪ ,‬נבדלים איש מאחיו‪ .‬לכל אחד יש רצונות וחלומות משלו‪ ,‬כל‬
‫‪ .2‬כי כתוב "ויתאפק המן"‪.‬‬         ‫אחד רץ ליעד הפרטי שלו‪ .‬והלילה‪ ,‬אנחנו עומדים על אדמת ניכר ומרגישים קרובים מאי‬
 ‫‪ .3‬כי כתוב "והמן נבעת"‪.‬‬         ‫פעם"‪ .‬השקפתי על הגטו שנפרש מלפנינו ויכולתי לראות בעיני רוחי את אחיי קורסים תחת‬
‫‪ .0‬חמאה‪ ,‬כי כתוב "וימלא‬          ‫סבל העבודה הרבה‪ ,‬ולמרות הכול נשארים מאוחדים ביחד‪ ,‬משפחה אחת‪" .‬ואני בתוך‬
                   ‫המן חימה"‪.‬‬    ‫הגולה'‪ ,‬אולי לכך התכוון המשורר? רק כשאנחנו במקום שונה ולא מוכר‪ ,‬אנחנו יכולים לגלות‬
‫‪ .5‬כי כתוב "אין צר‪ ...‬המן‬
                    ‫הרע הזה"‪.‬‬                                          ‫את ה'אני' האמתי שלנו‪ ,‬להתבלט מכל השאר?" חשבתי לעצמי‪.‬‬
         ‫‪ .6‬הוא ענה "תלוי"‪.‬‬
                         ‫‪ .7‬שש‪.‬‬  ‫אברהם לקח נשימה עמוקה‪" ,‬בדיוק השבוע למדנו בחברותא על הברכות של עשיו ויעקב‪,‬‬
          ‫‪ .8‬עשרת בני המן‪.‬‬       ‫האם באמת קיבלנו את הברכות הנכונות? הרי בכל פעם מחדש מתקיים בנו הכתוב 'ועל‬
                       ‫‪ .9‬ושתי‪.‬‬  ‫חרבך תחיה'‪ .‬רק בעתות מלחמה‪ ,‬אנחנו נזכרים לחיות כמו שצריך‪ ,‬רק אז אנחנו מסירים את‬
                       ‫‪.127 .14‬‬
                       ‫‪ .11‬כוש‪.‬‬                                                                    ‫כל המחיצות שבינינו ומרגישים כעם אחד"‪.‬‬
                     ‫‪ .12‬שושן‪.‬‬
                  ‫‪ .13‬חרבונא‪.‬‬    ‫"גם אנחנו למדנו משהו דומה בכיתה"‪ ,‬השלמתי‪" ,‬בכל יום כתיקונו הכהן הגדול משמש‬
                     ‫‪ .10‬סריס‪.‬‬   ‫בבגדי זהב‪ ,‬וביום כיפור הוא פושט את בגדי הפאר שלו ולובש בגדי לבן פשוטים‪ ,‬נדמה כמו‬

                                                                                                         ‫כל בני העם‪ .‬אולי זו באמת המטרה‪"...‬‬

                                 ‫אברהם טפח על שכמי‪" ,‬יפה אמרת"‪ ,‬אמר בחיוך‪" ,‬יום כיפורים הוא האידיאל‪ ,‬הרמה אליה‬
                                 ‫אנחנו שואפים – להידמות למלאכים ולקיים את כל המצוות על הצד הטוב ביותר‪ .‬לכן הכהן‬
                                 ‫הגדול לובש בגדים פשוטים‪ ,‬כדי להמחיש שהבגדים אינם העיקר‪ ,‬אלא הצורך לזכור שכולנו‬
                                 ‫שווים ובני אומה אחת‪ .‬לא בכדי נאמר שכיפורים הוא כפורים‪ ,‬ביום שמחת הפורים אנחנו‬
                                 ‫חוגגים את תחייתה המחודשת של האומה היהודית‪ ,‬ניצחון הרוח על החומר‪ .‬ועם כל השמחה‬
                                 ‫והסעודות שנערכות ברוב עם והדר‪ ,‬אנחנו לא שוכחים את אחינו‪ ,‬אלא דואגים לכל שכבות‬

                                                                                       ‫העם‪ ,‬החל ממשלוחי מנות וכלה במתנות לאביונים"‪.‬‬

                                 ‫בקרוב תצא משלחת של תלמידים מהישיבה לאדמת פולין‪ ,‬ללמוד על האסון הנורא שפקד‬
                                 ‫את אחינו‪ ,‬לזכור את אלה שנותרו ללא זיכרון‪ ,‬ולצד זאת‪ ,‬עליהם לדעת שחשוב לא פחות‬

                                                             ‫לזכור גם את אלה שעוד נותרו בחיים וחיים לצדנו באותה אדמה מוכרת‪.‬‬

                                 ‫מוצלח‪.‬‬  ‫ומסע‬  ‫שמח‬  ‫חג‬  ‫בברכת‬
                                                        ‫ראובן דוכאן‪ ,‬י“ב ‪.1‬‬
   1   2   3   4