Page 106 - airegoldberg
P. 106
106 מי האלוהים שלך?
"בסובייט אין אופנועים לאזרחים", אומרים ולוקחים מאיתנו את האופנועים.
אבל אותנו כלום כבר לא יעצור... עולים על רכבת משא שנסעה כעשרה ימים ולילות לכיוון פולין. שוב רכבת שתוכה וגגהּ עמוסים ביהודים. הפעם, הצפיפות אינה מפריעה לאיש. הפעם, זו רכבת של תקווה. בוורשה אנו יורדים.
ארגונים שסייעו לפליטים יהודים היו עמוסים לעייפה.
פנינו אל הצלב האדום שסייע לפולנים. קרבנו אל המקום, אשר המה בפולנים נוצרים שחיפשו סיוע גם כן. באחת, כמו ים סוף שנחצה אל מול היוצאים מעבדות, נחצה ההמון אל מול ארבעה יהודים שיצאו מן התופת.
הגענו מיד אל ראש התור, מקבלים מזון וכסף לעבור את הימים הבאים.
עכשיו ארבעתנו נפרדים. אבר ם וול וש מצא את ביתו בוורשה. האחרים ממשיכים איש איש בחיפוש אחר משפחתו.
ואני, לבוש בחליפת הפסים, ממשיך לבדי על רכבת לחלם, עירי.
