Page 105 - airegoldberg
P. 105
סיפורו של אריה גולדברג 105
הגיע הזמן לחפש את המשפחה. חבורה של ארבעה: שרוליק, אבר ם וול וש שלוי'מה יענק'ל ואני, לייבלה.
בכפר מצאנו מספר אופנועים, אשר היו שייכים לגברים גרמנים, שספק אם יחזרו לביתם. שילמנו לנשותיהם, החתמנו אותן על מסמך שמאשר כי מכרו לנו את האופנועים ויצאנו לדרכנו לעבר השטחים אשר נכבשו על ידי הסובייטים.
בגבול החדש שיצרו הכוחות המשחררים, המערב והמזרח, קפיטליסטים וקומוניסטים, נורמאליים ונורמאליים פחות. עומדים, משני צדי גבול, האויבים החדשים – חיילים אמריקאים וחיילים סובייטים.
ואנו, חבורה של ארבעה, דוהרים על אופנועים, נעצרים מול חיילים אמריקאים. מסמנים להם שברצוננו לעבור. הם מצדם מסמנים לנו בידיהם – "משוגעים". רגע לפני שהרימו את מחסום הגבול, וידאו שאנו יודעים מה מחכה לנו בצדו האחר. ואנו קיווינו ששם תחכינה לנו המשפחות שאותן לא ראינו זמן רב.
עוברים אל הצד הסובייטי. טוב הלב והנדיבות של המשחררים במערב התחלף מיד בנוקשות של המזרח.
