Page 124 - airegoldberg
P. 124
124 מי האלוהים שלך?
עפולה, ישראל, שנת 1954. בוקר נוסף אותו אני פותח בעבודה בבית המלאכה למסגור תמונות שפתחתי. עובד על חידוש מסגרת ובה צילום משפחתי ישן.
הופך את המסגרת על פניה, ומאחוריה מתגלה גזיר עיתון. השנה המופיעה בפינת העיתון היא שנת 1942, ובעמוד - צילום של יהודים רוקדים בטיילת תל- אביב בישראל. ורק מחשבה אחת עוברת במוחי: כאן בארץ ישראל רקדו ואנחנו "שם" בכינו.
Ulm, גרמניה, שנת 1947.
כבר כשנה שאני נמצא בעיר ועובד במפעל למוצרי עור. מידי פעם מגיעים שליחים מטעם היישוב היהודי בארץ ומנסים לשכנע את היהודים שבעיר לעלות לארץ ישראל. באחת הפעמים הגיע אדם נמוך קומה, שהוצג בפנינו כמנהיג היהודים החדשים בארץ ישראל: "אתם רוקדים ואנשים בארץ ישראל בוכים ונהרגים", מנסה בן גוריון לשכנע אותנו להירשם לעלייה.
רשימות שחורות פורסמו במרכזי המידע – בהן נרשם מי שסרב לעלות לארץ ישראל. גם שמי ושם עשרות מחבריי מופיעים בהן. חבריי ואני החלטנו לעלות: "אם לא יהיה לנו טוב, נחזור", שכנענו זה את זה. כאילו ידעו שאנו עלולים לחזור בנו. הולבשנו מדי צבא אוסטרלי והועברנו בשיירת משאיות מתוצרת אמריקאית, שיעדה צרפת, לצורך אימוני סדר – חינוך מחדש.
עדיין לא הבנו, כי לא עולים אנחנו, אלא חיילים. רבים מחבריי לא ידעו כי התנדבו למות עבור ארץ שלא יכירו.
