Page 31 - airegoldberg
P. 31
31
סיפורו של אריה גולדברג
ובינתיים...
אימי ואחותי זלדה עבדו גם הן אצל הגרמנים בחלם. אירועי הימים האחרונים גרמו להן להבין שהסוף קרב, והן החליטו לברוח אל הכפר הקרוב Ucher, על גדות נהר Ucherka. בכפר חיו רק שני יהודים, סבתי התופרת ויהודי נוסף, אך הם כבר נרצחו. בדרך נתקלו אימא וזלדה בפולנים ובפיהם העצה - ללכת לשחיטה. כאשר הגיעו לכפר, פגשו בפולני קשיש כבן 80, אשר ראה את מצוקתן והציע לשכן אותן באורווה. בנו של אותו פולני, אשר חזר זה עתה משבי הגרמנים, יצא לכפר השכן לבדוק אם נותרו בו יהודים. בבוקר המחרת חזר ובישר כי בכפר הסמוך, ריוביץ, יש עדיין קהילה של יהודים, והמליץ להן ללכת לשם.
בטרם נפרדו הדליק הפולני נרות לישו ולמריה הקדושה, והבטיח כי ישמור את הנרות דולקים עד שידע כי הן הגיעו בבטחה. הדרך הייתה מלאה בפולנים - "ציידים בשכר" - אשר קיבלו מהגרמנים נפט ומזון על כל יהודי שהסגירו. הקשיש הפולני ידע היטב מדוע נזקקו השתיים לברכתו של ישו ולברכתה של מריה הקדושה.
