Page 41 - airegoldberg
P. 41
סיפורו של אריה גולדברג 41
"!!!Raus! Raus! schneller" ("החוצה! החוצה! מהר יותר!!!"), צועקים עלינו החיילים ואנחנו קופצים מהמשאית הישר אל חצר גדולה שבתוך המחנה. קצין SS עומד ברחבה, ואנו מצטווים להסתדר בטורים ולעבור על פניו. את הילדים, הקשישים ומי שנראה חולה, מעביר הקצין לצד אחד. את כל האחרים, בהם גם אני, לצד האחר.
לאחר מכן, קיבל הטקס הזה שם. "סלקציה". אבל עדיין רבים לא מבינים את משמעותו.
בתוך כל הכאוס המסודר הזה מושכת את לבי ילדה אחת קטנה, זהובת שיער ומתולתלת. נזכרתי ביום שבו התגנבתי אל בית הקולנוע בחלם וצפיתי בסרט "היידי בת ההרים", בכיכובה של שירלי טמפל. כמה הן דומות, שירלי טמפל והילדה הקטנה בחצר מיידנק. הילדה עומדת צמוד לאימה, נבלעת בחיבוקה המגונן. הקצין מפריד ביניהן. האימא לצד אחד, ו"שירלי" היפה לצד האחר. הילדה זועקת בבכי: "אימא, איפה את משאירה אותי?" מעולם לא שמעתי זעקה כזו. זעקה של ילד שאינו מבין מדוע אימא, שהבטיחה לשמור עליו תמיד, נוטשת אותו לגורלו. את האימא ראיתי במחנה לאחר מכן. את תלתליה הזהובים של בתה, לא ראיתי יותר. שירלי טמפל הקטנה נשלחה למקלחות המוות. כן - סלקציה בוחרת מי לחיים ומי למוות.
כעת, כבר כולם מבינים.
