Page 51 - airegoldberg
P. 51
סיפורו של אריה גולדברג 51
אלף איש מסודרים במעגלים, אוחזים בידם יעה מפח. הם מתכופפים, מעמיסים מן האדמה על גבי היעה ונעים הלאה. כמו גלגל אנושי גדול, אשר יש לו חיים משל עצמו, ואינו יכול לחדול. כי אם יחדל - ימות.
אולם, האדמה אינה אדמה. זהו אפר ובו חלקי עצמות אדם. אלף איש אוחזים בידם יעה מפח, מסודרים במעגלים. מתכופפים, מעמיסים את אחיהם על גבי היעה וממשיכים הלאה. מי שחדל, ייאסף גם הוא, אחר כך.
"שאמות, משהו ממני, משהו ממני ימות בך, ימות בך. כי כולנו, כן כולנו כולנו רקמה אנושית אחת חיה ואם אחד מאיתנו הולך מעימנו משהו מת בנו - ומשהו, נשאר איתו" (מילים: מוטי המר)
