Page 42 - גיליון 57 - מקור מוסמך
P. 42

‫בחדר האוכל‪ .‬זה כשלעצמו היה תשלום הגון‬            ‫מחנכת‬                                                     ‫‪7‬‬
‫על העבודה בעיניה של ניצה‪ .‬אחר כך תמיר‬            ‫של כיתה‬
‫תרם את הצבעים החדשים שלו והיא שקדה‬               ‫ט'‪ 2‬מקבלת‬                                                        ‫‪42‬‬
‫על צביעת היצירה כך שתהיה משובבת עין‬              ‫כבר שלושים‬
‫ותכניס קצת צבעוניות למחלקה הנוראה‬                ‫ש נ ה בוגרות ח' צעירות מבולבלות‬
                                                 ‫ומגבשת אותן לכיתה סמינרית בוגרת‬
                         ‫שבה היא עתידה לתלות‪.‬‬    ‫ומחונכת‪ .‬כבר שלושים שנה מרותקות הבנות‬
‫אחרי שעות רבות כל כך של השקעה‪ ,‬די‬                ‫לשיעוריה‪ ,‬וגם שיעור יהדות שמסתיים עכשיו‬
‫סביר שהיא תיכנס אל המחלקה בלב הולם‪.‬‬              ‫משאיר אחריו דממה קשובה ורוויית רצונות‬
‫במיוחד כשאת כל המאמצים הללו היא‬                  ‫טובים לקראת השנה החדשה‪" .‬יש לנו‬
‫השקיעה מבלי לשאול קודם לכן את רשותה‬              ‫כמה דקות אחרונות לפני שהפעמון יצלצל"‬
‫של הדוקטור‪ .‬לאחר מעשה היא בוודאי לא‬              ‫אומרת המורה בקולה המתון והיציב "ואותן‬
‫תסרב‪ ,‬כך היא האמינה או רצתה להאמין‪.‬‬              ‫אני רוצה להקדיש לעניין אחר‪ .‬ביום שלישי‬
                                                 ‫הקרוב אחר הצהריים תהיה יציאה קצרה‬
   ‫היא מנסה להיאחז באמונה הזו גם עכשיו‪.‬‬          ‫לפארק‪ .‬ביציאה נאכל ארוחת ערב משותפת‬
‫כשורדה נכנסת למחלקה ומגלה שהרופאה‬                ‫ואני ארצה שתהיה גם תכנית קצרה‪ .‬מי‬
‫אינה שם‪ ,‬היא מרגישה בצורה פיזית ממש‬              ‫שמעוניינת לארגן את ארוחת הערב‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫את הסלע שנגול מעל ליבה‪ .‬היא ניגשת קודם‬           ‫לתכנן תפריט ולדאוג לכך שבנות תכנה‬
‫כל לרונן‪ ,‬כמובן‪" .‬רוננוש שלי"‪ .‬היא נושקת‬         ‫את האוכל‪ ,‬שתצביע עכשיו"‪ .‬רושמו של‬
‫למצחו ומעניקה לו חיבוק‪ .‬ריאת הברזל‬               ‫השיעור לצד הטון השלו של המורה אינם‬
‫שמגיעה עד צווארו של הילד הקטן שלה‬                ‫מאפשרים לסערת דיבורים להתגעש עכשיו‬
‫הופכת את החיבוק הקבוע הזה לגמלוני אבל‬            ‫בכיתה‪ .‬שש אצבעות מורמות‪" .‬חוי ואלישבע‪,‬‬
‫בכל זאת הוא מצליח להביע אהבה גדולה‪,‬‬              ‫גשנה אלי לאחר הצלצול כדי שנסכם את‬
‫רצון לעשות הכל בשביל הילד ואין אונים על‬          ‫הפרטים המדויקים על התפקיד שלכן"‪.‬‬
‫המעט‪ ,‬כל כך מעט‪ ,‬שניתן לעשות‪" .‬הבאתי‬             ‫ששת האצבעות מורדות בחזרה‪" .‬וכעת אני‬
‫לך הפתעה‪ ,‬רונן‪ .‬אבל כדי שהיא תצליח ‪-‬‬             ‫רוצה לראות מי מעוניינת להכין תכנית קצרה‬
‫חכה לי‪ ,‬אני כבר שוב אצלך"‪ .‬רונן מספיק רק‬         ‫ונחמדה שתעזור לנו להכיר קצת יותר האחת‬
‫לתהות ועוד לא לנסות להבין‪ ,‬כשאימא שלו‬            ‫את השנייה"‪ .‬עכשיו מורמות אחת עשרה‬
‫נעמדת על יד הקיר‪" .‬ילדים חמודים" היא‬             ‫אצבעות‪ ,‬והמתח בכיתה הצעירה גדול יותר‬
‫אומרת בקול‪" .‬ציירתי לכם את האות א'‪ ,‬כדי‬          ‫משהיה קודם‪" .‬תמר‪ ,‬שפרה ואתי"‪ .‬המורה‬
‫שתלמדו לקרוא ולכתוב את האות הזו‪ ,‬וגם‬             ‫מחווה לאט לכיוון הבנות שאת שמותיהן היא‬
‫כדי שיהיה לכם קיר יפה ומעניין" היא פורשת‬         ‫מציינת‪" .‬גשנה אלי גם אתן לאחר הצלצול‪,‬‬
‫את הפלקט בידיה‪ ,‬גבוה כך שכל הילדים‬               ‫כדי שאסביר לכן בצורה מפורטת יותר למה‬
‫יצליחו לראות אותו‪" .‬ציירתי לכם א' בצורת‬
‫אווירון‪ .‬אווירון מתחיל באות א'‪ .‬א‪-‬וירון‪ .‬אתם‬                       ‫אני מצפה מהתכנית שתכנה"‪.‬‬
‫שומעים א'‪ ,‬ילדים?"‪ .‬צל עובר ליד הדלת של‬                                                                ‫**‬
‫המחלקה‪ .‬זה רק מישהו שעובר בחוץ‪ ,‬לא‬
‫נכנס‪ ,‬אבל הוא מצליח להבהיל את ורדה‬               ‫את הפלקט נושאת אימא של רונן ביד רועדת‪.‬‬
‫ולגרום לה לסיים את הנאום‪ ,‬אולי השיעור‪,‬‬           ‫הרבה מקופל בתוכו‪ .‬גן הילדים של הקיבוץ‬
‫הקצר‪ .‬היא ממהרת לתלות את הפלקט ולשוב‬             ‫תרם לה את הפלקט הלבן והגדול מתוך הבנה‬
‫למקומה שליד רונן‪" .‬אמא‪ ,‬איזו הפתעה יפה‬           ‫לחשיבות העניין‪ .‬אחר כך היא ישבה במשך‬
‫עשית לי! תודה אמא! אבל זו לא הפתעה לי‪,‬‬           ‫שעה וניסתה לצייר אווירון בצורת האות א'‪.‬‬
‫זו הפתעה לכל הילדים"‪ .‬אמא שלו מכווצת‬             ‫ניסיונותיה העלו פעם אחת רק א' ופעם אחת‬
‫גבות‪ .‬אולי קצת נבהלת‪ ,‬ואצבעותיה שצבעו‬            ‫רק אווירון ועוד כמה פעמים לא את זה ולא‬
‫אתמול בשקידה מעקצצות בקצותיהן‪" .‬רצית‬             ‫את זה‪ .‬בשלב הבא היא ניסתה לגייס את‬
‫רק לך?"‪" .‬לא‪ .‬שיהיה לכל הילדים‪ .‬תביאי לנו‬        ‫אילנית למשימה‪ .‬אילנית‪ ,‬שציירה לאחרונה‬
                                                 ‫ציור יפה של ים‪ ,‬שמים ואדמה על קיר חדר‬
                          ‫בסוף את כל האותיות?"‪.‬‬  ‫האוכל של הקיבוץ – הרגישה ציירת נחשבת‬
‫בעמדתה יושבת שיר ומקשקשת משולש‬                   ‫מכדי להיעתר לבקשה זניחה כזו‪ .‬כל הסבריה‬
‫בקצה הדף של היום בפנקס‪ .‬זה לא טוב‪ ,‬מה‬            ‫לא הצליחו לשכנע את אילנית בתרומה‬
‫שהיא עשתה‪ .‬היא לא הצליחה לעצור את‬                ‫הגדולה שיכול הציור הזה להעניק לאומה‪,‬‬
‫האם‪ ,‬היא רחמה עליה וגם לא ראתה פסול‬              ‫אבל הם הצליחו לשכנע בכך את ניצה‪,‬‬
‫במעשה‪ .‬אבל כשתחזור הד"ר היא תראה בה‬              ‫שסברה שהיא מציירת לא פחות יפה מאילנית‬
‫שותפה לקנוניה וזה לא יהיה מוצלח‪ .‬זה עלול‬         ‫וחבל שהקיבוץ לא מכיר בכישרון שלה‪ .‬ורדה‪,‬‬
‫להיות אפילו גרוע‪".‬אמא של רונן" היא אומרת‬         ‫אימא של רונן‪ ,‬השתדלה להכיר בכישרון‪,‬‬
‫בקול עניני שהדאגה למשרה שלה כאחות‬                ‫והפקידה בידיה את הפלקט היקר‪ .‬היצירה‬
‫מצליחה שלא להשתרבב אליו‪ .‬אמא של רונן‪,‬‬            ‫שקבלה בחזרה הצדיקה את האמון והצדיקה‬
‫דרוכה מראש ומוכנה לכל‪ ,‬ממהרת לגשת אל‬             ‫גם את המחמאות שהרעיפה ניצה על עצמה‬
‫האחות‪" .‬ד"ר אניטה מנהלת את המחלקה‬                ‫קודם‪ .‬אווירון גדול שיוצר צורה ברורה של‬
‫הזו ואין לעשות כאן דברים ללא רשותה‪ .‬יהיה‬         ‫א' נפרש עליו‪ ,‬ובהתלהבות ספונטנית היא‬
‫עליך לבקש את הסכמתה למה שעשית‪ .‬לי‬                ‫הראתה את הציור היפה לחברות שעוד ישבו‬
‫אין סמכות לאשר דבר כזה ואכן לא אשרתי"‪.‬‬

‫ב' תשרי תש"פ | ‪ | 19.09.20‬גיליון ‪57‬גליון ‪ | 15.08.20 | 52‬כ"ה מנחם אב תש"פ ‪43‬‬
   37   38   39   40   41   42   43   44   45   46   47