Page 318 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 318
Pg: 318 - 10-Back 21-05-11
318פ נ י י א נ ו ס
הנהייה אחר הנשגב ,שבשעה שהיא מבקשת להקים את חזון מלכות האלוהים על
פני האדמה ,היא מבעירה את אש התופת תחת רגלי האדם.
פנינו אל שביל גישה שעבר בין שני קסרקטינים ונחרדנו לשמע צרורות של ירי
מקלע לא רחוק .החיילים ,שעצביהם היו סחוטים ממילא ,קפאו במקומם והידיים
נשלחו בחופזה אל הנשקים .עד מהרה התברר כי כמה אנשי אס־אס ניסו להימלט
וחוסלו .הוספנו להתנהל לאורכם של הקסרקטינים .משני העברים ,בסמוך
לקירות ,היו שרועים אסירים רבים ,ולא ניתן היה להבחין עוד בין החיים למתים.
מרחק כמה עשרות מטרים משם התנשאה חומת הבטון הגדולה של המחנה,
בחזיתה גדר תיל ומעליה מגדל שמירה שומם .על רצועת דשא שנפרשה לאורך
הגדר נמתח טור ארוך של שבויים גרמנים מוקפים חיילים אמריקאים .בעודי
עושה כמיטב יכולתי להדביק את הילוכו הנמרץ של הלוּט ַננט ,השתדלתי שלא
להביט בגופות הסרוחות מסביב ולא ללטוש עיניים באסירים ,שמראם עורר בי
פלצות אך גם ריתק אותי בתדהמה עצומה ,יחידה במינה ,שאין לעמוד בפני
כוחה מלבה הדימיון והסקרנות .וכך תעה מבטי ופגש שלא במתכוון בעיניו של
אדם צעיר שישב שעון בגבו אל הקסרקטין .רזונו המופלג והגוון האפור־צהבהב
של עורו שיוו לו מראה של גווייה ,ואף על פי כן היה חי .הוא תלה בי מבט
שבשום פנים ואופן לא אוכל לתארו במילים ,שכן מבעו חרג מכל אשר הכרתי.
עיניו היו ריקות; הן לא הביעו כל סבל או אימה ,לא תחינה או פליאה ולא כל
רגש אנושי אחר העשוי להעיד על קיומו של רצון ,על נוכחותה של אישיות .היה
זה אדם שכמו ניטל ממנו הניצוץ האלוהי ,אדם ששבקה בו כל ט ַרנס ֵצנ ֵדנטיוּת!
נעמדתי במקומי ולא יכולתי לזוז .רכנתי לצדו וניסיתי לדובבו ,בתחילה
בגרמנית ,אחר כך בצרפתית ,ולבסוף ניסיתי את כוחי במעט הפולנית שידעתי.
מילותיי לא עברו את סף תודעתו .הצעתי לו שיירים של לחם שנותרו בתרמילי,
אך כוחו בקושי עמד לו להרים את ידו .הגשתי את הלחם אל פיו .הוא פער את
לסתותיו ,אך הצליח רק בקושי לנגוס בו .אלוהים אדירים! הזהו אדם? היה זה
כאילו צומצם המופע האנושי למינימום האפשרי ,לחומר הראשוני ,הפרימה
מטריה של קיומו ,והיה לצ ֶבר רקמות מדולדלות המופעל מכוח אינסטינקטים
מכניים .האם בגוף זה שוכנת נשמה? משהו עמוק התערער בי באותו רגע
והחריד אותי עד היסוד; תהום אפלה נפערה בי וחוללה בי תמורה שמוקדם היה
עדיין לשפוט את רישומה המהדהד על נפשי ,על חיי .בעוד עיניי מסומרות
לדמותו של האיש הגווע ,טרפה מחשבה נוראה את רוחי ותבעה לעצמה שלטון
על מעייניי ,שלטון בלי מצרים .הבטתי בו וידעתי :הוורמאכט הובס ,הרייך
השלישי קרס ,אבל תיאולוגיית האחדות הנאצית חגגה את ניצחונה הפרוע,
וניצחונה זה הוא תבוסתו של האדם שנברא בצלם.
