Page 293 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 293

‫מוהר"ן גצר‬  ‫‪Pg: 293 - 10-Front 21-10-25‬‬       ‫ליקוטי‬

                 ‫תורה קלו‬

‫ִאם ִי ְהיּו ׁ ְשנֵי ֶהם ּבְ ָמקֹום ֶא ָחד ּבְ ַמ ְדֵרגָה ַאחַת‪ְ ּ ,‬ב ַוּ ַדאי ֹלא יִהְ ֶיה ַמ ֲחֹלקֶת‪ּ ,‬כִי ּבְ ָד ָבר ֶא ָחד ֵאין‬
‫ׁ ַשּ ָיְך ַמ ֲחֹל ֶקת‪ .‬וְז ֶהּו‪ַ ' :‬אל ּ ָתדּון ֶאת חֲבְֵרָך ַעד ׁ ֶשּ ַתּגִי ַע לִ ְמקֹומֹו'‪ַ ,‬ה ְינּו ׁשֶּ ִתׁשְּ ַתּ ֵדל ׁשֶּ ִתהְיֶה ִעּמֹו‬
‫ּ ְב ָמקֹום ֶא ָחד‪ְ ּ ,‬ב ַמ ְדֵרגָה ַאחַת‪ֵ ,‬מ ֶאחָד ִמּׁ ְשנֵי ּ ָפנִים הַּנַ"ל‪ַ .‬ו ֲאז ַי ּבְוַּ ַדאי ֹלא ִי ְהיֶה ַמ ֲחֹל ֶקת‪ּ ,‬כִי‬

                    ‫ּבְ ָד ָבר ֶא ָחד ֵאין ׁ ַשּיְָך ַמחֲֹל ֶקת‪.‬‏_ _ _ _ _ _ _ _‬

‫אם יהיו שניהם במקום אחד‪ ,‬במדרגה אחת‪ ,‬בוודאי לא יהיה מחלוקת‪ ,‬כי בדבר אחד‬
‫אין שייך מחלוקת‪ .‬וזהו "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו"‪ ,‬ג) היינו שתשתדל‬
‫שתהיה עמו במקום אחד‪ ,‬במדרגה אחת‪ ,‬מאחד משני פנים הנ"ל‪ .‬ואזי בוודאי לא יהיה‬

                                           ‫מחלוקת‪ ,‬כי בדבר אחד אין שייך מחלוקת‪.‬‬

                                     ‫ליקוטים‬

‫להיות כרצונו הטוב באמת שזהו עיקר טובתן ג) בפרפראות לחכמה (א)‪ :‬אל תדין את‬
‫של ישראל‪ .‬וכמבואר בהתורה כי מרחמם חבירך עד שתגיע למקומו וכו' (אבות ב)‬
‫ינהגם וכו' (בסימן ז לק"ת) עיין שם‪ .‬אבל ידעתי אבל אם היו שניהם במדריגה אחת בוודאי‬
‫שיש בני אדם שכשהם נופלים חס ושלום לא יהיה מחלוקת כי בדבר אחד אין שייך‬
‫מעבודת ה'‪ ,‬מכל שכן וכל שכן אותן שנכשלין מחלוקת וכו' עיין שם אין זה סותר למה‬
‫באיזה תאוה רעה או בעבירה חס ושלום‪ ,‬הם שמבואר לעיל בסי' כה במאמר אחוי לן מנא‬
‫שונאים ומתגרים במי שעוסק בעבודת ה'‪ ,‬אות ג'‪ ,‬ודע שאין שני בני אדם שוין זה לזה‪,‬‬
‫ורוצים להפילו חס ושלום‪ ,‬ומחלישים את כי כל הנשמות הם זה למעלה מזה וכו' עיין‬
‫דעתו מאד‪ ,‬ומבזים אותו בכמה לשונות‪ .‬וגם שם דיש לומר שגם במאמר זה אין כוונתו‬
‫אומרים לו שגם הוא יפול כמו שנפל הוא שיהיה שניהם במדרגה אחת ממש‪ ,‬כי זה אי‬
‫אפשר כמבואר שם במאמר אחוי לן הנ"ל‪,‬‬            ‫רחמנא ליצלן‪.‬‬
‫כמו שראיתי כמה מהחסידים של עכשיו רק בכאן רוצה לומר גם כן שיהיה על כל‬
‫שלפני כמה שנים התחילו קצת בעבודת פנים בבחינת מלבוש זה לזה‪ ,‬שהפנימיות‬
‫ה' ואחר כך נפלו למה שנפלו כל אחד לפי של התחתון יהיה נעתק ועולה למדריגתו‬
‫נפילתו רחמנא ליצלן‪ .‬ואחר כך כשראו בני של העליון‪ ,‬ויהיה נעשה לבוש וחיצוניות‬
‫הנעורים הרכים בשנים כשנתעוררו בעבודת לחיצוניות עליון כמבואר שם זה גם כן‬
‫נחשב ששניהם הם במקום אחד ומדריגה‬         ‫ה' והתחילו להתפלל בהתלהבות בלב שלם‬
‫אחת‪ ,‬מאחר שהפנימיות התחתון הוא לבוש‬      ‫ולהתמיד בלמודו וכו'‪ ,‬כאשר מצוי עכשיו‬
‫להחיצוניות של העליון‪ ,‬וזהו גם כן בבחינת‬  ‫כמה בני הנעורים הכשרים המשתוקקים‬
‫עד שתגיע למקומו‪ ,‬כי מאחר שהחיצוניות‬      ‫מאד מאד להשם יתברך ומתחילים להתפלל‬
‫של העליון עומד שם עדיין הוא בחינת‬        ‫בכל לב בכוונה גדולה וכו'‪ ,‬וכשרואים אלו‬
‫מקומו שזה בחינת מקום מקדשינו המבואר‬      ‫החסידים הנפולים אותם‪ ,‬הם שוחקים‬
                                         ‫מאד מהם ומבזים אותם ומחלישים את‬
             ‫שם במאמר אחוי לן מנא הנ"ל‪.‬‬

                                         ‫דעתם מאד מאד ואומרים להם שאין ממש‬
‫ובבנין אבות (פ"ב‪ ,‬מ"ד)‪ :‬ואל תדין את‬      ‫בעבודתם וכו'‪ .‬כל זה מחמת קנאה‪ .‬מחמת‬
‫שהם נפלו‪ ,‬הם רוצים חס ושלום שגם השאר חברך עד שתגיע למקומו ‪ -‬גם זה המשך‬
‫יהיו כמותם רחמנא ליצלן‪ .‬ובאמת צריך לנאמר לעיל‪ ,‬שאם אתה דן את חברך לכף‬
‫חובה‪ ,‬אז אתה כאילו פורש מן הצבור‪ .‬או‬          ‫שיהיה בהיפך כנזכר לעיל‪.‬‬
   288   289   290   291   292   293   294   295   296   297   298