Page 368 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 368
Pg: 368 - 12-Front 21-10-25
תורה קמז
מוהר"ן_ _ _ _ _ _ _ _
חסש ליקוטי
באורים ליקוטים
שנברא בהם שמים וארץ וכו' שנאמר וימלא משה' :ונחזור לענינינו" ,מצחו לא יהיה בו
אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת .קושי כלל" -הנה בכל אברי הראש ,יש בהם
לבאר ענין הצירוף דקאמר ,הוא עפ"י משנה פעילות ,וגם יש בהם פתיחה וסגירה .ואילו
דעוקצין (פ"ג) ,אין כלי מחזיק ברכה לישראל המצח הוא במצב שלכאורה לא ניתן להפעילו
אלא השלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן ה' יברך לפי הרצון והצורך .ולכאורה יש להבין ,כיצד
את עמו בשלום .והוא תמוה להבין כוונת ניתן לעורר בו קושי או ריצוי? אך שאכן
המשנה .גם כוונת הפסוק .הגם דכבר ביארנו מצאנו בדברי הנביאים בכמה מקומות שמצח
מבטא עוצמה או עזות פנים ,כמ"ש בעזות
מצח (ישעיה מ"ח ,ד')" :ומצחך נחושה" .ונראה (חוקת סי' יב) פי' משנה באבות (פ"ה) הוא היה
שהמצח מבטא הבעת פנים וכללות מעמדו אומר עז פנים לגיהנם וכו' יעו"ש.
ודעתו לעומת העומד מולו .ובאדם טוב יש
במצחו הבעת ענוה ורחמים ,או להיפך .ולכן ומעתה מבואר פסוק זה ,דאיתא במ'
צריך להביע כ"כ רצון טוב ,שלא יהיה שום ביצה ,ג' עזים הם ישראל באומות וכו' (כה
קושי במצחו. ע"ב) .ונמצא לכך ניתן להם התורה כדי
אלא ידמה תמיד למצח הרצון – דברים שיהיה העזות שלהם בתורה ,ולכך נק'
אלו בנוים על דברי הזהר הקדוש באדרא
זוטא (בסולם אות מ"ג ואילך) ,וז"ל" :מצחא התורה עוז כי לא הביישן למד (אבות פ"ב),
דאתגלי בעתיקא קדישא רצון אקרי" .ונעבור וגם בעבודת הש"י צריך שיהיה עז כנמר
לפי' הסלם :המצח שנתגלה בעתיקא קדישא, נגד המלעיגין כמ"ש בריש טור אורח חיים,
היינו בא"א ,נקרא רצון .כי ראש העליון הזה, ואחר שהבחירה חפשית שיהיה עזותו שנולד
הסתום למעלה שאינו נודע ,פשט שליטה אחת ממיעי אמו שיהיה בתורתו ובעבודתו יתברך
מתוקה ונאה שנכלל במצח .ומשום שהוא רצון בזה הוא ניצול מגיהנם ,שהיה ראוי שיהיה
כל הרצונות ,נתתקן במצח .ונתגלה כהכרעה, בגיהנם כמ"ש עז פנים לגיהנם ,וכ"ז לעמו
וע"כ נקרא מצח הזה רצון וכו' .וכשנגלה ישראל ,מה שאין כן באומות ,וז"ש ה' עז
הרצון הזה בהמצח ,רצון הרצונות נמצא לעמו יתן ועל ידי זה ה' יברך את עמו בשלום
בכל העולמות ,דהיינו שהארה השלימה הזו
מגיעה לכל העולמות ,וכל התפלות שלמטה מפחד גיהנם וק"ל.
מתקבלות .ומאירים פניו של ז"א ,והכל נמצא וזש"ה כי דור תהפוכות המה בנים לא
ברחמים ,וכל הדינים מסתתרים ונכנעים וכו'. אמון בם וגו' (דברים לב ,כ) .ור"ל מה שראוי
להיות במילי דשמיא עז פנים ובמילי דעלמא
בושת פנים ,והם מהפכין הדבר ,וז"ש ג"כ
בשמים ממעל ועל הארץ מתחת (דברים ד,
לט) ,ר"ל במילי דשמיא יהיה עז בלא כבושת בשבת שכל הדינים מתעוררים וכו' ,מתגלה
פנים בקרקע רק שיהיה ממעל ,מה שאין כן המצח הזה דא"א וכו' ,ונכנעים כל הדינים,
במילי דעלמא הנק' הארץ יהיה פנים כבושים ונמצאים רחמים בכל העולמות וכו' .ומשום
למטה ,וז"ש מתחת וק"ל .ועיין במ"א (חוקת זה נמצא שבת
בלא דין ,לא למעלה ולא למטה .ואפילו
אש של גיהנם נשקע במקומו ,והרשעים נחים, סי' ד ,ופ' תצא סי' יא) עוד ג' פירושים בזה.
וע"כ מתוספת נשמה של שמחה בשבת( .הבאנו הנוגע לכאן בלי פירוש ,וכדי להבין הסוד עיי"ש בסלם
ובאור יקר).
