Page 41 - Demo
P. 41
עִליו. קיבלתי את הסידור במתנה מההורים שלי לקראת הגיוס.
״אימא, זה הסידור שלי?״ ִעִי ָל ִאי שאל אותי. ״בטח, חיים שלי,״ עִניתי, למרות שזה בכלל לא היה
הסידור שלו. ִעִי ָל ִאי פתח את הסידור והתחיל להתפלל. ככה, משום
מקום. הוצאתי את הטלפון וצילמתי סרטון. היו פעִמים ש ִעִי ָל ִאי הודה להשם, ככה, פשוט כי הוא רצה.
פעִם אחת לקח לנו המון זמן למצוא חנייה. וברגעִ שמצאנו, ִעִי ָל ִאי אמר: ״אימא, תודה להשם. מצאנו חנייה.״
היו פעִמים שהוא אמר: ״אימא, השם שומר עִלינו תמיד.״ כל כך אהבתי את החיבור המיוחד שלו לדת, לתורה
ולמצוות. זה ריגש אותי כל פעִם מחדש. והיום, אחרי כל מה שקרה, זה מרגש אותי אפילו יותר,
וגם נותן לי קצת נחת. הרי אלוהים לוקח אליו את הטובים ביותר! הימים עִוברים. ִעִי ָל ִאי בן שלוש. הוא נרגש לקראת טקס החלאקה שקרב ובא. את הטקס קיימנו בג׳ באדר, ב״אליהו הנביא״. אבא שלי
גזר לו חתיכת שיעִר ובירך. אימא שלי הכינה סיר גדול של קוסקוס. כל המשפחה השתתפה בטקס בהתרגשות רבה ובשמחה גדולה.
39
אחר כך עִלינו עִל הרכבל בחיפה. ִעִי ָל ִאי היה כל כך שמח.
