Page 43 - Demo
P. 43
7
הילדים הם כל עִולמי
מדי לילה, ִעִי ָל ִאי ביקש ממני לישון איתו במיטה. ״אימא, נו,״ התחנן, ״בואי לישון.״ הוא כל כך נהנה מהשינה איתי, וגם עִם אליה. לפעִמים
שניהם היו מתחפרים בחיקי חבוקים, אוחזים זה בזה. קראנו יחד סיפור, צפינו בטלוויזיה ונרדמנו.
ִעִי ָל ִאי אהב ספרים. הרביעִייה המועִדפת שלו הייתה ״משאלתו של הדג״, ״כספיון״, ״הארנב הקשיב״ ו״תפילילה״.
הנחתי לו, בכוננית הספרים בחדר שלו, גם ספר תהילים לילדים שקיבלנו במתנה בתהלוכת ל״ג בעִומר. לפעִמים הוא ביקש שאקריא לו ממנו.
אליה, הקטן שלי, נסחף אחרי ִעִי ָל ִאי ואהב גם את אותם הספרים.
מדי פעִם ִעִי ָל ִאי אפילו הקריא לאליה סיפור בעִצמו, כששניהם במיטה.
אני נזכרת איך הסתכלתי עִליהם מהצד והתמוגגתי מאושר.
החיבור בין ִעִי ָל ִאי לבין אליה היה חזק. הם גדלו יחד ולכל מקום לקחנו אותם יחד. אהבתי את הפשטות איתם, את הרגעִים בבית, את הריצה שלהם אחרי המקלחת, כשהם 41
