Page 48 - Demo
P. 48
אחר כך לקחתי את ִעִי ָל ִאי לגן, הוא היה בסדר. הסברתי לו שאליה נשאר בבית כי הוא לא מרגיש טוב.
ִעִי ָל ִאי ביקש להישאר איתו ביחד, אבל אמרתי לו שהוא צריך ללכת לגן.
הבטחתי לו שאאסוף אותו מוקדם. לפני שנכנס לגן, ִעִי ָל ִאי נישק את אליה, ״תרגיש טוב,״
הוא אמר לו בפתח הגן. כמה בוגר הוא היה. אחרישהכנתיצהריים,נסעִתילאסוףאת ִעִיָלִאימהגן.אני
מתקדמת לכיוון הגן ורואה אותו דרך הגדר משחק בחול עִם מזלג וכף גדולה.
״ ִעִי ָל ִאי,״ קראתי לו בקול. הוא הרים את הראש והסתכל עִליי בשמחה, ״יש! אימא
באה, אימא באה!״ הוא רץ לכיווני. חיבקתי אותו חזק. אחרי שהם אכלו ארוחת צהריים, ִעִי ָל ִאי ואליה עִלו לנוח. בעִרב, נסעִנו למסעִדה לכבוד יום הולדתה של אימי. מי העִלה עִל דעִתו שבעִוד ארבעִה ימים נהיה בלוויה של
ִעִי ָל ִאי? בדיעִבד אני חושבת לעִצמי כמה הכרחי לחוות את
השגרה כמו שצריך, לשמוח בה, להעִריך אותה, כי אין לדעִת מה יוליד יום.
ִעִי ָל ִאי התלבש יפה, בבגדים שבחר לעִצמו, וגם אליה. נסעִנו למסעִדה יחד עִם בעִלי דביר.
ִעִי ָל ִאי אהב לשבת ליד סבא שלו, ובכלל הוא אהב לחקות אותו כל הזמן, ואפילו ביקש להתלבש כמוהו. אם אבא שלי לבש ג׳ינס, גם ִעִי ָל ִאי ביקש.
״מה אתה רוצה לאכול?״ אבא שלי שאל את ִעִי ָל ִאי.
46
