Page 49 - Demo
P. 49
״אני רוצה צ׳יפס, פרגית, סטייק ולימונדה.״ ִעִי ָל ִאי עִנה בחיוך.
לא עִברו כמה שניות, והוא שאל: ״סבא, אתה זוכר מה אמרתי?״
״צ׳יפס, פרגית, סטייק ולימונדה.״ אבא שלי עִנה וצחק. ִעִי ָל ִאי המתין בסבלנות עִד שהמלצרית הגישה לו את האוכל. הוא היה ילד בוגר. הילד הבוגר שלי. תמיד אמרתי
לו שהוא הילד הבוגר של אימא. הוא אכל את הכול בשקט, ואחר כך קינח בעִוגת שוקולד
עִסיסית וטעִימה. כשסיים, קם ושיחק עִם אליה במסעִדה. בדרך חזרה הביתה, ישבתי מאחורה עִם הילדים ושיחקתי
עִם ִעִי ָל ִאי בטאבלט. הכנו פיצות מכל מיני סוגים. אליה גם
השתתף. כשהגעִנו, אחי אביחי הודיעִ שהוא יוצא לסליחות. ִעִי ָל ִאי
ביקש ממני להצטרף אליו. סירבתי. יום למחרת יש גן וכבר נהיה ממש מאוחר.
ִעִי ָל ִאי כל כך התעִקש. אמרתי לו שהוא יכול ללכת ביום חמישי. הוא שאל את
אחי אם זה בסדר, ואחי הסכים. בסוף, זה לא הסתדר, ו ִעִי ָל ִאי לא הלך לסליחות ביום
חמישי. כשחזרתי הביתה באותו היום, ראיתי את ִעִי ָל ִאי עִצוב ועִצבני. הוא סבל מעִצירות ולא הצליח לעִשות קקי. זה הציק לו. זה היה עִרב ארוך, מלא בבכי ובכעִס. לא הצלחתי
להתמודד איתו לבד ומאוד כאב לי עִליו. כל כך רציתי לקחת ממנו את הכאב. ישבנו ליד שולחן האוכל. הכנתי בורקס גבינה עִם ביצה
47
קשה וסלט, ו ִעִי ָל ִאי סירב לאכול.
