Page 77 - Demo
P. 77
12
הפגישות אצל הפסיכולוגית
דביר ואני נוסעִים לרבקה הפסיכולוגית. שקט, דממה ׂש ּו ֶר ֶרת ברכב. שנינו לא יודעִים איך ממשיכים לחיות מכאן. אנחנו רואים ילדים בגיל של ִעִי ָל ִאי שלנו, והפצעִ עִוד
יותר גדול. אז אנחנו שוב משכנעִים את עִצמנו שהוא בעִולם טוב.
זה קשה. בלילות אנחנו בוכים ונרדמים, ושוב מתעִוררים, ושוב
פועִלים עִל אוטומט... כי אמרנו שחייבים להמשיך הלאה בשביל אליה.
אליה נותן לנו המון כוחות, אבל יש כאב שאי אפשר לחיות איתו.
לפעִמים אני תוהה: מעִניין מה הוא עִושה עִכשיו. רבקה הפסיכולוגית מדברת ובוכה יחד איתנו, אבל היא גם כל הזמן אומרת שנעִשה מה שטוב לנו ולא מה שטוב
לאחרים. אחרי הפגישות איתה יש תחושה של רוגעִ. אנו מגיעִים
עִם מטעִנים, ובתום הפגישה אנו חשים רגועִים יותר. אנחנו מדברים ושופכים את הלב, מדברים עִל ִעִי ָל ִאי, עִל דרך ההתמודדות, עִל החזרה לשגרה, ואז... הפגישה 75
