Page 149 - Preview
P. 149
149
הייתה זו קפיצת מדרגה, יחסית למכוניות של הורינו, בעלות ההילוכים הידניים וחסרות המזגן, עליהן נהגנו בארץ. כשאלרן הגיע לביקור, בדקנו אותה בעזרתו, אבל בהמלצתו החלטנו לבחון אפשרויות נוספות. בדקנו כמה מכוניות נוספות (ביניהן קאדילאק!), אך כולן נראו לנו פחות טובות. לבסוף החלטנו לקחת את הפורד גלאקסי לבדיקה מסודרת במוסך. דו"ח הבדיקה שקיבלנו היה סביר בהחלט. המוכר ביקש 1165 דולר. ביחד עם הוצאות תיקונים צפויות של 100 דולר וביטוח בסך 300 דולר, הגיעה ההוצאה הצפויה לכל אחד משלושתנו לכ־500 דולר, שהייתה פחות ממשכורת של חודש אחד. החלטנו לרכוש אותה, וביום ה', ה־4 בספטמבר, ניגשנו עם הבעלים של הרכב לבנק וביצענו את עסקת הקנייה. למרות שהיינו שלושה שותפים, נרשמה עסקת הקנייה על שמי. התרגשתי מאוד מהעניין. הייתה זו פעם ראשונה בחיי שהייתי שותף בעסקה כלשהי, ומעולם לפני כן לא
הוצאתי במכה אחת למעלה מ־500 דולר!
הפורד גלאקסי 1970
(צילום מאוחר, בעת שהיינו בטיול בחוף דייטונה, פלורידה)
בערב יצאנו העירה לחגוג את קניית המכונית. שישה אנשים נכנסו לרכב: אילן, עמוס ואני, ועימנו שני הטייסים האתיופים והקצין הנורבגי, חברינו לכיתה שעמדו לעזוב את לאקלנד שבוע מאוחר יותר. חילקנו תפקידים: אחד נוהג, וזה שלידו מנווט. הנהיגה ברחבי העיר חייבה ריכוז רב. לא היינו רגילים לתמרורים ולשלטים, ובאחת הפעמים פנינו לתוך כביש ראשי רק כדי לגלות שאנו בכיוון ההפוך לכיוון התנועה! נסענו למרכז העיר, לאזור הבילוי התיירותי Paseo del rio (באנגלית — River Walk). מצאנו לנו מסעדה מקסיקנית נחמדה וכל אחד הזמין את הצלחת הגדולה ביותר שהייתה בתפריט. לאחר הארוחה, נסענו לאזור היריד, עלינו לראש מגדל האמריקות וערכנו תצפית לילית על העיר שלרגלינו. הפכנו
לבעלים של מכונית אמריקנית גדולה, והרגשנו על הגובה — תרתי משמע!
