Page 207 - Preview
P. 207
207
אימא, גבעול (אביו של פ"ט עמוס גבעול) אמור להגיע לארצות הברית בסביבות ה־29 בחודש. אם את מצליחה להעמיס עליו חבילה אז אנא שלחי לי קופסה או שתיים של אבקה לכדורי פלאפל של תלמה. יש לאסם גם אבקה לאינסטנט חומוס עם טחינה. תשלחי לי כמה שקיות כאלו... אם את מוצאת מכשיר כזה לעשות
פלאפל, מה טוב. אל תשלחו לי את שלכם כי זה סתם ילך לאיבוד...
אימא המשיכה לשלוח לי מתכונים מודפסים. בשלב מסוים, אולי בגלל שהתעייפה ממלאכת ההקלדה במכונת הכתיבה, ואולי בשל ההזדמנות שהופיעה באופן בלתי צפוי, שלחו לי ההורים את הספר "מהמטבח באהבה" של רות סירקיס, שזה עתה יצא לאור
בארץ והיה להצלחה מסחררת. הספר הזה פתח לי אופקים חדשים!
כרטיס הברכה שנלווה לספר "מהמטבח באהבה" המטבחון "החדש", המשותף לחדרים של ששלחו לי הוריי אילן ושלי
התחלתי לבשל בחדרי מתכונים שלא הכרתי, אותם מצאתי בספר החדש. הניסיון הראשון שלי היה רצועות בשר בנוסח סטרוגנוף ("יצא לא רע, קצת יותר מדי יין") לאחריו כרוב ממולא ("היה הרבה עבודה אבל מה אגיד לכם — סופר דופר, היה שווה את המאמץ. יצא משהו אלוהי וטעים בצורה מדהימה") והמשיך בעוף באננס נוסח הוואי. לארוחות שהתקיימו בחדרו של אילן או בחדרי נהגנו להזמין פרחי טיס אחרים שהשמועה על
"הטבח החובב" הגיעה לאוזניהם והתלהבו לאכול מאכלים "משופרים". הייתי צעיר מסודר, ודבר זה בא לידי ביטוי גם במטבח ובוודאי שבתהליך ההגשה, שינק ממסורת של שנים רבות של סיוע לאירוח אנשים בבית הוריי. הייתי בנו של מי שהיה עד לא מזמן דיפלומט, ודבר זה נתן אותותיו בהתנהגותי. כך לדוגמה, הסדר של הכלים על השולחן, מיקום הסכין, המזלג והמפית היו בבחינת "חוק", שפרחי הטיס שגדלו בקיבוץ כלל לא הכירו. כך גם הגשת אוכל לאורח בצלחת פלסטיק הייתה בבחינת טאבו. כשאחד מפרחי הטיס שבא לאכול בחדרי ביקש לעזור בעריכת השולחן, ושם עליו צלחות פלסטיק,
