Page 206 - Preview
P. 206
פירות מצוין. כמה מהחבר'ה (אלו שלא התנדבו מראש לסדר ולפרק) היו המגישים, כשהנשים מנצחות על כל המבצע.
אחרי סיום הארוחה התרופפה קצת המשמעת, במיוחד אצל אלו מהחבר'ה שלא היו רגילים לקרוא את ההגדה עד סופה. את השירים בסוף שרנו בפראות רבה, למורת רוחו של אלרן. לבסוף התפזרנו, איש־איש לביתו, מרוצים מאוד מהסדר המוצלח.
אני נותרתי עם המחשבה הפילוסופית — האם יש משהו סימלי בכך שהכנסייה הנוצרית אירחה במשכנה את ליל הסדר היהודי?
מיומנו של טבח מתחיל
הייתי רק בן 19 כשעזבתי את בית הוריי ונשלחתי לקורס בפורט ראקר. הגעגועים לבית היו גדולים. חסרו לי הוריי, חסרו לי ֶא ַחיי, והתגעגעתי מאוד לאוכל של אימא. החלטתי לשלוח את ידי בבישול, בניסיון לשחזר משהו מהמאכלים האהובים עליי. במכתב למשפחה מה־1
באוקטובר 1975 כתבתי: אימא, אבקשך לשלוח לי כל מיני מתכונים למטבח של דברים שלא מסובך להכין
ובין היתר ׅפּיֶרה, רוטב לחסה, רוטב לארטישוק וכל יתר הדברים שאני אוהב...
אימא נרתמה למשימה. באיגרת־אוויר מה־12 באוקטובר 1976, והראשונה שאותה הדפיסה במכונת כתיבה (בגלל טענותיי שלפעמים קשה לי להבין את כתב ידה) כתבה לי באהבה ששולבה בה עקיצה:
בהמשך האיגרת פירטה אימא את ההוראות איך להכין פירה ורוטב לסלט. כשהתקבלה האיגרת הראשונה מאימא עם המתכונים הראשונים — שמחתי מאוד. בכך "התקרבתי" במשהו לטעמים המוכרים מהבית. בתשובתי מה־22 באוקטובר נעניתי לבקשתה של אימא, ונתתי לה כמה אינדיקציות על המאכלים שהייתי רוצה להוסיף
לתפריט שלי:
אימא, איך עושים ספגטי אדום (עם הגבינה, הדביק הזה)? סלט תפוחי אדמה? סלט כרוב?
אבל טעם הבית לא עצר בשחזור בישולים ממטבחה של אימא, אלא התרחב לכלול מטרה חדשה: המאכל הלאומי שלנו — הפלאפל. באיגרת האוויר מה־12 בנובמבר 1975 ביקשתי לפתוח לנו "קו אספקה" לייצור מקומי של כדורי פלאפל:
206
