Page 344 - Preview

התאונה פנה אליי דן בשאלה אם אסכים להיפגש עם המשפחה השכולה. השבתי בחיוב, ללא היסוס. הרגשתי שזו חובתי.
נסעתי ביחד עם דן לבית המשפחה בנווה רסקו, ברמת השרון. בסלון חיכו לנו האב צבי, האם ציפורה, נעם — אחיו הבכור של רון, שהיה טייס צפע,150 והרעייה שולי. התבקשתי לספר את הסיפור שלי, על החילוץ של אייל. סיפרתי את האירועים כהווייתם. איך היינו במבצעים, איך קיבלנו את הוראת ההזנקה, איך הגענו לשטח במהירות שיא. סיפרתי על
הקושי שהיה בחילוץ. בני המשפחה הקשיבו, ושאלו שאלות. בשלב מסוים הרגשתי שהשאלות הופכות
להתקפה אישית, להאשמות. הרעייה, ויותר מכך האח נעם, פנו אליי בתרעומת, בטענות על כך שהחילוץ לא היה טוב, כאילו יכולתי לעשות יותר להצלתו של אייל. ההורים, לעומת זאת, היו יותר מתונים בדבריהם, וניכר היה כי הבינו, כי האסון שנפל עליהם לא היה בגללי. הבנתי את כאבם של בני המשפחה. ניסיתי לשמור על קור רוח, לענות לשאלותיהם בסבלנות. לא הסכמתי עם הדברים שהוטחו בי. החילוץ בוצע ברמה מקצועית. עשינו מעל
ומעבר, תוך נטילת סיכון אישי גדול. "מה לכם כי תלינו", חשבתי לעצמי. "החילוץ הצליח — אבל הפצוע מת" — זה היה הסיכום הכואב של המשימה. שום הסבר
לא יביא נחמה לאלמנה הבוכייה, להורים הכואבים את אובדן בנם. יצאתי מביתה של משפחת רון עם תחושת כאב גדולה מאוד. המפגש הטעון היה עבורי
נקודת שפל, בכל הקריירה הטיסתית שלי.
פינוי פצועים ברצועת הביטחון
בבוקרו של יום א', ה־9 בפברואר 1997, התמקם כוח בפיקוד מ"פ המסייעת מגדוד 50 בחטיבת הנחל, במארב בוואדי א־נפחה, בסמוך לקו האדום שבצפון רצועת הביטחון. באזור נקודת המארב המתוכננת, התפצל הכוח לשתי חוליות. חוליית התרעה בת 13 לוחמים, בפיקוד מ"מ מחלקת הדרגון, התמקמה בגדה המערבית של הוואדי, בנקודת תצפית גבוהה. המ"פ, בראש חולייה בת 12 לוחמים, המשיך בתנועה צפונה, ומיקם את
חוליית המארב הקדמי בחלק נמוך יותר של הוואדי, בצידו המזרחי. בשעה 14:31 נפתחה לעבר לוחמי המארב הקדמי אש נשק קל, והכוח ספג שלושה
פצועים. באותה עת החזקתי כוננות ברמת־דוד, לטובת מבצע זה. איתי בצוות היו טייס המשנה,
סגן ג., המכונאי המוטס רס"מ אברהם בניטה וחוליית יחידת החילוץ 669 שכללה את הרופא ערן, ושני הלוחמים יניב ורון. בשעה 14:35 קיבלנו הוראת "זנק", עם הנחייה להתקדם למנחת בבירנית, ולהיות מוכנים לפינוי פצועים מאזור רצועת הביטחון.
בעוד אנו מזנקים, המשיך האירוע להתפתח. ירי פצמ"רים של המחבלים לעבר הכוח ששכב במארב, גרם לארבעה פצועים נוספים. בין הפצועים היו גם שני החובשים של הכוח. ריבוי הפצועים מנע אפשרות שהכוח יפנה את עצמו. האפשרות היחידה הייתה פינוי מוסק.
150 סא"ל (מיל.) נעם רון, נפל במילוי תפקידו ב־12 במרץ 2013, כשהתרסק עם מסוק הצפע שבו טס, במהלך טיסת אימונים. איתו ניספה סרן (מיל.) ארז פלקסר.
344