Page 35 - Demo
P. 35
בבית נתתי לו לאכול מרק שהוא אוהב. כל כמה ימים הכנתי לו את אותו מרק. תפוח אדמה, בטטה, גזר, קישוא, דלעִת, כרפס, עִוף ועִדשים כתומות. קילחתי אותו ועִלינו
לישון מחובקים יחד. אני מביטה בו כשהוא נרדם, ומחבקת ומנשקת ומכרבלת
אותו ללא הפסקה, עִד שאני נרדמת יחד איתו. יום למחרת, לא ויתרתי וביקשתי להיכנס יחד איתו לגן.
הגננת הסכימה. הייתי שם כשעִה, ואז יצאתי. חיכיתי לו בחוץ עִד שההסתגלות תסתיים. הוא בכה. אבל
הרגשתי שאנחנו חייבים לחלוף את זה. בסוף, זה לטובתו. דרך החלון ראיתי שהוא מגלה עִניין בחברים ובמשחקים,
לאט לאט, ונרגעִ. כשהגיעִ הזמן, רצתי לאסוף אותו. עִם הזמן, אני ובעִלי דביר הבנו שלא מצאנו את הגן
המושלם עִבורו. אבל זה סיפור לזמן אחר... הימים חולפים ואני רגועִה יותר, רוצה לתכנן עִוד ילד.
דביר בעִלי חושב כמוני. אנחנו חולמים עִל אח או אחות ל ִעִי ָל ִאי, מדמיינים תינוק קטן, שיהפוך להיות החבר הכי טוב שלו, או אולי תינוקת קטנה, נסיכה, שלפעִמים הם יריבו,
ולפעִמים יצחקו. זה התחיל בתור פנטזיה... לא ציפינו שזה יקרה כל כך מהר. אבל ככה זה, אנחנו
מתכננים תוכניות ולחיים יש את המסלול שלהם... לפעִמים קורים דברים שלא תיארנו לעִצמנו שעִלולים
לקרות. 34
