Page 94 - Demo
P. 94
נעִטה עִל עִצמנו מסכה ונשמח, כשרק לפני חודשים ספורים איבדנו את ִעִי ָל ִאי?
חג החנוכה היווה נקודת מפנה. תוך כדי הדלקת הנר הראשון לחנוכה, החלטתי לנסועִ לחנות כדי לקנות מצרכים לעִוגת שוקולד. אם יתמזל מזלי, אספיק גם להדפיס לו דף סוכר עִם כיתוב מיוחד ולקנות בלונים ומתנה. העִיקר שיהיה לאליה שמח בלב. אני יודעִת שזה מה ש ִעִי ָל ִאי שלי היה רוצה. גם כשהשמחה מעִוררת זיכרונות של צעִר, מגיעִ לאליה לשמוח. אני איבדתי בן, אבל גם אליה חווה אובדן. בסוף
שנינו איבדנו ושנינו נחזיר זה לזו את השמחה. עִרב חג חנוכה מגיעִ, הדלקת נר ראשון. כמו בכל שנה, כל בני המשפחה מתאספים אצל ההורים שלי עִם שולחן מלא במתוקים. בכל שנה אימא שלי קונה לנכדים סביבונים ושקיות הפתעִה. גם השנה אימא שלי קנתה ל ִעִי ָל ִאי סביבון
ושקית הפתעִה. אני לא חושבת שהשנה ִעִי ָל ִאי צריך את ההנאה החומרית
הזאת, הרי הוא בהנאה רוחנית נצחית. הדלקנו נר ראשון של חנוכה, כש ִעִי ָל ִאי איתנו בלב. הדמעִות זלגו מעִצמן. העִלנו זיכרונות משנה שעִברה, כש ִעִי ָל ִאי עִוד היה כאן. מה עִוד נשאר לנו? רק להחזיק באמונה. זה מה שישאיר אותנו שפויים בעִולם.
93
