Page 38 - Riot!
P. 38
Real Men /Joe Jackson (1982); Tori Amos
)2001(
מאת: ניצן פינקו
מאת: ניצן פינקו
"הגיע הזמן להיבהל / הזמן לשנות תוכנית/ לא יודעים איך להתנהג לגברת / לא יודעים איך להיות גברים. זה הזמן להודות במה שאתם קוראים לו "תבוסה" / כי עכשיו יש נשים שעוקפות אתכם בריצה / ואתם רק גוררים רגליים"
שואלת אותנו - מתי זה היה אחרת? את זוכרת? רק היא והפסנתר בהתחלה, היא מזמינה אותנו לחשוב על החיים שלנו ואיך הם יכלו להראות בעולם מטריארכלי. ג'קסון היה גבר חריג ששר על כך שלא מצא את עצמו בתוך הגבריות ההגמונית, אבל כשאיימוס שרה את השיר בקולה – היא מדבררת את המצוקה של להיות אישה בעולם גברי, עולם שבז לכל מה שנתפס נשי – רוך, רגש, אמפתיה.
סוף השבוע שבו נהרגו שלושה חטופים מידי כוחותינו היה עוד עדות נוראית למחיר שאנחנו משלמים על התאווה הגברית לניצחון צבאי, על התפיסה הזאת שפתרון מגיע רק בכוח הנשק, על הצורך בנקמה, שהיא תמיד עיוורת. את המחיר תמיד משלמים החפים מפשע בשני הצדדים.
בפזמון של השיר אין מילים, רק צעקה - הצעקה של הנשים והילדים אבל גם של הגברים שנשארים מאחור. ובשיאו הדרמטי של השיר רושף ג׳קסון: "להרוג את כל השחורים! להרוג את כל האדומים! אם יש מלחמה בין המינים לא ישארו פה אנשים". ואני מתרגמת את זה בראש ל: "לשטח את עזה / להיכנס בהם בחרבו דרבו / אם נמשיך לא ישארו פה אנשים".
שיגרת המלחמה מחרידה. האלימות מגיעה מכל מקום ואי אפשר לברוח. אנחנו בלופ של סבל ואלימות ועוד סבל ועוד אובדן ועוד אלימות. וקשה לנשום. ״בואו ננסה להיזכר״, מזמין אותנו ג׳ו ג׳קסון, אם אולי מתישהו זה היה אחרת. "אני לא יודע מתי / לפעמים זה תמיד נראה שזה רק אנחנו והם". בנים בכחול ובנות בוורוד, גרסה חד ממדית של התפקידים, כל הדרך שלך סלולה מצבע הגרביים ועד כמה ילדים יהיו לך ומתי.
״גברים אמיתיים" הוא שיר שיצא נגד גבריות רעילה עשרות שנים לפני שזה היה בכלל מושג. "בנים שתמיד גדלו להיות גברים יותר טובים ממני וממך", שר ג׳קסון, בעצמו חייזר מוזר, אבל לא בקטע מגניב כמו דיוויד בואי, שהפך את השונות למותג, אלא בקטע אאוטסיידרי על אמת. יש בו משהו מאיים, בהיעדר המיניות שלו, בהגשה שלו שהיא ממש כוחנית אבל בקול קטן יחסית. ואולי זאת העובדה שהוא עצמו לא מסכים להיות קטן.
"אנחֹנו חֹושְׁבים שְׁאנחֹנו משְׁתֹּפֶרָים, אבל אף אחֹדְּ לא באמתֹּ בטוחֹ. וכְך זה נמשְׁך, נע במעגלים, ופֶה ושְׁם אנחֹנו תֹּוהים מי הם הגברָים האמיתֹּיים".
כשטורי איימוס שרה את השיר באלבום הקאברים שלה "Strange Little Girls" פתאום התפרץ ממנו כל העצב במלוא העוצמה. בניגוד לג׳קסון ששר גדול ורחב, טורי שרה קטן ואינטימי. היא
