Page 43 - Riot!
P. 43
כמעט דיסטופית, של מי שאנחנו יכולים להיות - אם לא ניזהר, אם ניסחף אחרי המנהיגים הלא נכונים, אם נאטום אוזניים בשם הערכים והיצרים האפלים ביותר שהנפש יכולה לייצר. זו לא אזהרה שנאמרת בשם עם אחר או בשם "הצד השני", אלא אמירה בגוף ראשון, מישראלי לישראלים. הדברים האלה שנאמרו בשיאה של תקופה שבה ישראל האמינה שהיא כל-יכולה, התגלו בדיעבד כנבואת זעם שהתממשה, שלוש שנים לאחר מכן, בהלם
ובטרגדיה הכואבת של מלחמת יום הכיפורים.
בריצתו הראשונה על הבמות הרביו הסאטירי "מלכת אמבטיה" שרד פחות מ-20 הצגות. זה הספיק כדי שיהפוך לשערוריית ענק שהסעירה את הציבור בימי מלחמת ההתשה: ראובן ינאי מ"מעריב", למשל, תיאר את לוין כנוכל שמנצל לרעה את חופש הביטוי: "פגיעה ברוחו של עם הנתון במלחמה על קיומו, היא חמורה פי כמה מהטמנת פצצה בסופרמרקט'". לא קשה להבין למה – בכל זאת מדובר ביצירה שבה, בין היתר, כיבוש ירושלים הופך לכיבוש של בית שימוש, העולם מדומה לגטו נאצי, ראשת הממשלה גולדה מאיר וכמה משריה מושמים ללעג, ותיקי דיין שרה קינה על כך שמרוב מלחמות כבר לא ניתן למות מסיבות אחרות. הטקסטים שכתב לוין לא סתם מאיימים על הפרות הכי קדושות של החברה הישראלית, הם גם מרשים לפרות להתרוצץ ברפת המטונפת ולהכתים את פרוותן היפה בהפרשות. הטאבו הגבוה פוגש את גסות הרוח הנמוכה.
קל להאשים את לוין בחוסר התחשבות ברגשות הציבור והמשפחות השכולות. קל גם להיתפס לשורות על פלוצים וצואה ולסמן כך את הסאטירה כילדותית וחסרת ערך. כי "מלכת אמבטיה" הוא אכן מחזה גס רוח, נמוך לרגעים, ולא רק שהוא לא מתעניין ברגשות הציבור, הוא מנסה במודע לערער על מוסכמות, להכעיס ולהתסיס. אבל לא לשם הפרובוקציה, אלא כחלק מתפיסת עולם.
לוין דחס לתוך קברט האימים הזה את כל מה שהכעיס אותו בישראל מוכת האופוריה של אחרי מלחמת ששת הימים - מנהיגיה המרוצים מדי מעצמם, הגזענות, הרומנטיזציה של המיליטריזם, השכול והאנשים הרגילים שזורמים עם כל זה בשם הקונפורמיזם והנוחות. המחזה לא חף מזחיחות, אך יש בו גם כאב אמיתי. למשל, בשיר "אבל המלכות היא שלמה" - אחד הרגעים הנדירים שבהם לוין לא מנסה להתחכם, בטח שלא להצחיק, וגם לא לכוון חץ ביקורת עוקצני כלפי אף אחד. זו זעקת כאב מנוסחת היטב, מזוויעה, מכוערת.
"נומה ילד, אל תפחד / הרי המלכות היא שלמה / לרוב הדודים יש רק רגל אחת / אבל המלכות היא שלמה. / וכל הדודות מסביב לבור / מחכות לך ילד גיבור". לוין מצייר כאן תמונה גסה ומפחידה,
מילים: חנוך לוין
יום יבוא וכל הסיבות וכל הכוונות הטובות והרעות יהיו לאבק פורח. וגם מן הנוד באשר הוא נוד לא יוותרו הרבה כוונות אבל יוותר הריח.
אך נומה ילד, אל תפחד. הרי המלכות היא שלמה. לרוב הדודים יש רק רגל אחת אבל המלכות היא שלמה. וכל הדודות מסביב לבור מחכות לך ילד גיבור, אבל המלכות היא שלמה.
ומה נאמר לבנינו ביום ההוא, שכל הסיבות שהיו לנו יהיו לאבק פורח? שרצינו בטוב בלב תמים. עכשיו בעצמנו איננו יודעים איך נותר לנו רק הריח.
איור: אביטל מנור
