Page 49 - Riot!

דאו היא מוזיקאית ויוצרת ערבייה שגדלה בחיפה וחיה ביפו, ולצד קריירת סולו היא גם חברה בלהקת ההיפ הופ הפלסטינית DAM שבהנהגת תאמר נפאר. דאו היא גם בתו של השחקן סלים דאו ("עבודה ערבית"), ובילדותה גדלה על מוזיקה מסורתית ערבית לצד היפ הופ מערבי מהניינטיז והאלפיים.
בריאיון ל-About Her דאו הסבירה שהיא חשה אחריות ביצירה שלה. "התחלתי לאהוב מוזיקה לפני שהבנתי מה זה פוליטיקה. רק רציתי לעשות מוזיקה. אבל עם הזמן הבנתי את האחריות שאני יכולה לקבל - לא בדיוק אחריות, אלא פריבילגיה".
השיר "מספיק" ("كفى") זכה בשנת 2013 בשיר השנה של הסטודנטים של בית הספר למוזיקה Muzik ונכלל באלבום הבכורה שלה, "Between city Walls", שיצא ב-2017. זה שיר שמבכה את היעדר החופש וקורא להפסיק את שפיכות הדמים. "האדמה מוכה בצער, מוצפת באבל. אנחנו כבר לא סופרים את החיים, אנחנו סופרים את המתים. ואני אומרת, 'זה מספיק, אני רוצה לשלוט בגורלי". עצוב לגלות שמילותיה כמו מנבאות את ממדי החורבן הבלתי נתפסים בעזה במלחמה.
דאו מתארת מצב ביניים של תת-חיים, שבו מתקיימים, אבל גם לא. היעדר החופש יוצר דואליות שלא מאפשרת לחיות את החיים במלואם. אנו חושבות שאנו מבינות את "המצב", את הכיבוש, את הסבל של האחר, אבל בו בזמן אין לנו היכולת להבין אותו באמת. "אני מבינה את זה, אבל אני לא. אני חיה, אבל אני לא". והקיום ממשיך, גם כשאנו לא מרגישות בחיים.
ולכל מי שחושב שהמלחמה הבלתי פוסקת צריכה להיות מוכרעת בסוגיות כמו למי יש בעלות על הקרקע ומי קדם למי - דאו מבהירה: "תקשיבו לאדמתנו, למה שהיא אומרת לכם / אנחנו לא שייכים לאדמה, באנו ממנה / אנחנו לא שייכים לאדמה, היא לא שייכת לנו". במקום לתבוע בעלות על דבר שאינו שייך לאיש, צריך ללמוד לחיות זה עם זה. כי "מספיק זה מספיק".
מילים: מייסא דאו
מספרים על מספרים, אנחנו מתרבים. מה הטעם בכוח אדם, כשחירות אינה משגת. מאז שנולדתי, אני בת הארץ הזאת. ילדים בכו וילדים צחקו / האדמה מוכה בצער, מוצפת באבל / אנחנו כבר לא סופרים את החיים / אלא את המתים / ואני אומרת: "זה מספיק, אני רוצה לשלוט בגורלי" מספיק זה מספיק. אני מבינה את זה, אבל אני לא / אני חיה, אבל אני לא / הים מת, ואני לבדי / אני מתעניינת, אבל אני לא. אני יודעת, אבל אני לא. זו דרך ארוכה, ואני רק בתחילתה / מספיק, זה מספיק / עם הגורל שלי בידיי / זה מספיק. מי נדחק ומי סופר? / מי מהווייתי מנסים להרוס? / מי עולה ומי יורד? / ולמי יש אינטרס שהאנושות תפשוט רגל? / מי מייצר את הכסף, מי החריב את ביתי? / מי בחיים האלה קובע את המסלול שלי? מי גדע את השושלת שלי? / מי מר־ חיק את אהוביי? / למי יש זכות לבזוז את זכויותיי ואת עושרי? / מי שולט ומי נשלט? תקשיבו לאדמתנו, למה שהיא אומרת לכם / אנחנו לא שייכים לאדמה, באנו ממנה. אנחנו לא שייכים לאדמה, היא לא שייכת לנו / זה מספיק / עם גורלי בידיי, זה מספיק / מתי אהוביי ישובו הביתה?
איור: קרן כץ