Page 50 - Riot!

كلمتي حرة מילתי חופשייה / אמל אל-מת'לות'י (2012) מאת: דודו מצויינים
"אני כוכב מנצנץ באפלה, / אני הקוץ בגרונו של המדכא, / אני הרוח, שנגעה בה האש, / אני נשמתם של אלה שלא נשכחו, / אני קולם של אלו שלא מתו". ספרי ההיסטוריה, דמויות ההורים שלנו, שיקרו לנו"
1 במשך 23 שנה תוניסיה היתה תחת המשטר הטוטליטרי של זין אל-עאבדין בן עלי. ב-1987 הוא תפס את השלטון ומאז הנהיג פולחן אישיות והכריז של יום עלייתו לשלטון כחג לאומי; ריסק את התקשורת החופשית; חיסל את האופוזיציה; הפעיל בתי עינויים למתנגדים; בזבז את כספי האזרחים, שנאנקו תחת אבטלה כבדה; ושינה את החוקה כדי להבטיח שישלוט כל ימי חייו. למערב, אגב, זה לא הזיז ממש, כי הוא נחשב בעל ברית סביר, כמי שנאבק באסלאם הקיצוני.
2 אמאל אל-מת'לות'י נולדה בפרבר של תוניס, בירת תוניסיה, והיתה בת 5 כשבן עלי הפך לשליט. היא החלה לכתוב שירים פוליטיים בהשראת ג'ואן באאז, וב-2008, לאחר ששיריה צונזרו ונאסרו להשמעה, עברה לפריז, צרפת, ומשם הפיצה את שיריה, שקראו לשחרור של תוניסיה ולחיזוק בני עמה המדוכאים. "לא היה עתיד לי ולמיליוני התוניסאים הצעירים", היא סיפרה לפיצ'פורק ב-2016. "היה מוות באמנות, בתרבות. כולם היו מפוחדים. הדיקטטורה התפתחה למאפיה ששלטה בכל במדינה. זה היה נראה יציב על פני השטח, אבל מתחת עמד להתפרץ הר געש".
אחד משיריה היה "מילתי חופשייה", שהלחינה למילותיו של הסופר התוניסאי בן דורה, אמין אל-ע'וזי. המילים החריפות ששרה היו כמו הכרזת עצמאות של עמה המדוכא: "אני האנשים החופשיים שלעולם לא יחששו / אני הסודות שלעולם לא ייכחדו / אני הקול של אלו שלא ייכנעו / אני חופשיה ומילתי חופשיה".
3 השירים של אל-מת'לות'י הגיעו לידיהם של תקליטנים תוניסאים, שהיו מנגנים אותם בשעות נידחות, מתחת לרדארים של השלטונות. היא עצמה נהגה לסיים עם "מילתי חופשיה" כל הופעה שלה – גם בתוניס, במחתרת כמובן. אבל הגיים-צ'יינג'ר האמיתי היה הרשתות החברתיות. אלו היו ימי הבום של פייסבוק וטוויטר, רגע אחרי שהגיעו למיליארדי משתמשים, והרבה לפני שהבינו שאפשר לנווט באמצעותן את דעת הקהל עם בוטים או סתם תוכן ממומן – בימים ההם הרשתות היו זירות דמוקרטיות חדשות ומרגשות, שערערו על הסדרים הקיימים, הציעו קשר בלתי אמצעי בין יוצרים ומנהיגים לבין הקהל שלהם, והמליכו מלכים חדשים (ע"ע ברק אובמה).