Page 52 - Riot!
P. 52
4 בדצמבר 2010 מוחמד בועזיזי, תוניסאי בן 26, שניסה להתפרנס מדוכן ירקות לא חוקי, פונה בידי השלטונות. במחאה נואשת הוא הצית את עצמו, ומת מפצעיו. המקרה זעזע את המדינה ועורר תגובה מפתיעה - עשרות אלפי צעירים יצאו לרחובות להפגין על יוקר המחיה, האבטלה הגואה, השחיתות והמשבר הכלכלי. השלטונות לא הצליחו לדכא את ההפגנות, שרק הלכו והתרבו, וב-14 לינואר בן עלי ברח מהמדינה. המהפכה הצליחה. הדיקטטור הופל. באותו היום אל-מת'לות'י שרה עם המוני תוניסאים בכיכר חביב בורגיבה, הכיכר הגדולה ביותר בעיר תוניס, את "מילתי חופשייה", שהפך להמנון המחאה.
5 המחאה בתוניס היתה כל כך עוצמתית ומטלטלת שהיא יצרה כדור שלג שהתגלגל לאלג'יריה, תימן, ירדן, סוריה, מצרים, בחריין ולוב – במה שמכונה כיום "האביב הערבי". ועם התפשטות המחאה ברחבי העולם הערבי, גם "מילתי חופשייה" קנה אחיזה והפך להמנון חוצה מדינות, סמל למאבק הערבי לחירות. ארבע שנים לאחר מכן אל-מת'לות'י כבר שרה את השיר הזה על במת טקס פרס נובל לשלום.
6 בשיחה עם פיצ'פורק דיברה אל-מת'לות'י על התפקיד של מוזיקה כסוכנת שינוי – אישי וחברתי. "אני מוצאת במוזיקה סוג של תרפיה שיכולה לסייע בכל מצבי הקיצון, כמו הורמון מווסת... אני יכולה להיכנס ממש לדיכאון, ויש רגעים שאני חושבת 'אני לא מאוד חזקה, ומוזיקה היא שום דבר'. כי זה פשוט נורא לראות את הסבל של ילדים פליטים, את כל הגזענות.... לפעמים נראה שמוזיקה לא יכולה לשנות דבר. אבל אני חייבת להאמין במשהו... זה עוזר לי להישאר בריאה, להישאר שפויה".
