Page 13 - Demo
P. 13
סיגלי 13
כשאמא הרשתה לישון יחד, הייתה חגיגה אבל מידי בוקר, סיגלי גילתה שענתי
הקטנה ישנה אתה ומחזיקה לה את היד. סיגלי כנראה הייתה מוטרדת
מהעניין וכבר בגיל שמונה, ידעה ומצאה למי להתקשר כדי להתייעץ איך לסייע
לענתי להיגמל מהחזקת היד של סיגל ולחוש בטוחה .
סיגלי ידעה למה היא זקוקה ומה היא מבקשת עבור עצמה.
התמודדה עם מחלה קשה ומורכבת שניכרה בהופעתה החיצונית , לא
הייתה גבוהה כמו חברותיה ולעיתים ביישנית ומסוגרת בעצמה מחוץ לבית.
למרות שחשה שאין לה מענה לצרכיה החברתיים , לא התפשרה על חברויות שלא
התאימו לצרכיה.
התמודדה עם אתגרים ואפילו יצרה אתגרים כשהמצב אפשר, בביה"ס
הציעו צרפתית כשפה זרה נוספת. סיגל החליטה שלא רוצה ולא מתאים לה
ללמוד צרפתית ועמדה בזה - ומערכת החינוך קיבלה את החלטתה. בתיכון
למדה ומחלתה החמירה , הקשתה על התנועה והתמודדה עם כאבים קשים.
הגיעה לבית הספר ועשתה את בחינות הבגרות למרות שבקושי הלכה אך
נסעה באוטובוס והתנהלה באופן עצמאי למרות הקשיים.
מילדות היו טיולים משפחתיים, לקיסריה, לאילת ולכל קצוות הארץ. סיגלי
הייתה מאד קשורה למשפחה וטיילה בשמחה ולא ויתרה על שום טיול, אפילו
עלתה למצדה ברגל בטיול של בית הספר איליו התלוויתי כאמא ונעזרה במי
שיכלה כדי להגיע לפסגה כי לי עצמי היה הטיפוס במעלה ההר היה קשה.
