Page 15 - Demo
P. 15
סיגלי 15
שגם אני ביישנית למדי. ואכן, סיגלי קיבלה תעודת הצטיינות לאחר מותה.
שמחתי שהממסד הכיר בה וביכולותיה גם אם לאחר מותה.
אחרי שטופלה שנים רבות בבית החולים בשערי צדק בירושלים, ומצבה הלך
והידרדר, נזקקה לניקוז של נוזלים מגופה מידי שבוע והעליה השבועית
לירושלים הייתה קשה, ואז התגלה גידול ממאיר והוחלט להעבירה לטיפול לתל
השומר שיהיה קרוב יותר הביתה. עברה לתל השומר ביום שהגידול התגלה
חגגנו את מסיבת האירוסין של הילה ואלי וסיגל זכתה לחגוג איתנו גם את
החתונה . לא אשכח איך אלי אמר לי כשרוני נולדה ששמחתה של סיגל מגולמת
בשמה של נינתי הבכורה.
סיגלי טופלה בתל-השומר , שנים לא היה שום טיפול למחלתה מלבד משככי
כאבים . כשהמצב החמיר, הרופאים החליטו שאמא של סיגל , כלומר אני ,
תצטרך להזריק לה תרופות נגד כאבים ואני כאמא חששתי ולא רציתי להכאיב
לה בהזרקה למרות שזה היה כדי להקל על כאביה.
סיגלי למדה נהיגה ונהגה את עצמה . הרישיון נשלל כשגילו
שהיא משתמשת בחמצן ואז נאלצה לוותר על הרישיון, על החמצן
אי אפשר היה לוותר. הוויתור על הרישיון היה קשה , זה
היה משבר עבור סיגלי אך הסתגלה ושהמשכנו להתנהל במוניות.
בהמשך התגלתה תרופה לגושה, אנזים שהיה חסר והייתה צריכה להגיע שלוש
פעמים בשבוע למחלקה כי קיבלה עירוי של האנזים שהקל מעט על המצב. עד
אז נעזרה בחמצן , האנזים מנע את
