Page 368 - Demo
P. 368
368
סיגלי
1992 January
5.1.
תמיד כשהדברים נראים יפים
פתאום באים עננים שחורים
פתאום הכל אפור וקר
והעולם כולו מנוכר.
כל העלים פתאום נושרים
כל הפרחים נובלים - קמלים
כל מה שבחוץ מעכיר, מאפיר
על מה שבפנים.
כל הטוהר שבלב
מתבזה ומתכופף
כי הכל פתאום מוכתם
בכתם, של עולם אכזר.
שחור פתאום עולה על הלבן
ואין כבר קצה אור במנהרה החשוכה והשחורה
וכל הטוב לי נעלם
כי יש רק עכירות - אצל כולם.
