Page 370 - Demo
P. 370
370
סיגלי
1992 January
5.1
פתאום העלים נושרים
בזה אחר זה קמלים,
נשאר רק פרח במערומיו
וכל מה שייחד אותו- אבד.
פתאום את לבד
וכולם עומדים מן הצד
ואינם יודעים איך לעזור,
איך על צלם אדם לשמור.
ולפעמים את מרגישה כה נטושה
ואין איש שיבין את התחושה,
את מחכה לליטוף של אהבה
ואין אף אחד בסביבה.
ואת נותרת בודדה במחשבה
אבל זה לא נכון-
אני תמיד פה בסביבה
רק לא יודעת - איך לצעוק לך: אהובה.
