Page 372 - Demo
P. 372
372
סיגלי
1992 January
5.1
את קמה בבוקר רגועה
חושבת היום יהיה יום נפלא,
את לא מתכננת - לטוב או לרע
פשוט מקווה שיהיה יום נפלא.
אחר כך באות שעות העומס
אף אחד לא עונה-
לא שואל ולא פונה.
כשאני מבקשת דבר מה
רק לפרצוף עקום זוכה.
לא רוצה כבר לקבל תשובות
מוותרת מראש על כל התגובות
על כל משפט שאני אומרת
את גורמת לי לחשוב שאני סוררת.
אין לי כבר חשק לקום בבוקר
הכל עולה לי יותר מידי ביוקר.
