386
סיגלי
1992 February
9.2
בחשכה
בדממה דקה
כשהשמים מכוסים בעננה כבדה,
כלום אי פעם לבדך נותרת
ומבט חד סביבך נתת.
כלום הבטת בנעשה
ולא בקשת מענה למצוקה.
החשיכה -
והדממה
העננה הכי כבדה
עלינו מטילות אימה,
שרק שמחה
ואהבה
אחדות ואחוה
ייפרו, ויסירו - בעוצמה
אם נשתמש בהם כולנו בחכמה.