Page 388 - Demo
P. 388
388
סיגלי
1992 February
11.2
תמיד כשדברים מתחילים להסתדר
הכל מתחיל פתאום להסדק ולהשבר,
תמיד כשהאור נראה בקצה המנהרה
יוצאת פתאום מן השרוול איזו צרה.
כאילו לא היינו חזקים מספיק
מוטל עלינו לפתע מסע מכביד.
ולא יודעים איך לעכל את הדברים
ומה יהיה מחר - ואיך מתמודדים.
לא יודעים מה בדיוק ילד יום
ואיך נתגבר - נתעשת ונמשיך
בלי להתייאש - ובלי להפסיק.
להמשיך להילחם - לחיות כמו תמיד
כי זה טיבם של החיים, קשים אך ראויים
למאבק, לייסורים - לרגעים מתוקים ספורים.
