Page 116 - Demo

ומצד המוסר ומצד החיים עצמם - זה אפס ולא כלום. גישה שכלתנית בלבד עלולה ליצור מפלצות כמו גרמניה הנאצית, רוסיה ואיראן - עריצים חסרי מוסר שמחליטים איך לחיות על פי הבנתם החולנית.
לכן הרב אומר שחופש הדעות אינו שייך למה שמעל הדעת שלך.
הדבר השני שאנו זקוקים לו הוא חוכמה שמופיעה עלינו. וכשהיא מופיעה היא מכריחה אותנו להחזיק באמונה פרימיטיבית, בלי להבין דבר, כי הפער בין המקור האין־סופי ובין השכל שלנו הוא פער בלתי ניתן לגישור, ולכן
צריכים נבואה.
עד היום האנושות אינה מסכימה לקבל את הכלי המיוחד המכונה 'חלום', שהוא אחד משישים מנבואה. כל אחד חולם בכל לילה, המציאות הזו ניתנת לכל אדם.1 אנו מנסים ללמוד איך מפתחים את הנבואה.
שאלה: האם זו מדרגה אחרת של אדם? תשובה: חיים ומציאות הם למעלה מן הדעת. עובדה - יש חיים, זו מציאות ואין לנו מה לומר על כך אלא רק לקבל אותה כפי שהיא. לאדם יש בחירה חופשית, והיא מבוססת על הדעת, על חופש הדעות. זוהי מהותו של האדם וצריך לכבד זאת מאוד. לאדם שלושה שכלים:
השכל החושי - אני תופס את מה שאני חש, ואז אני אוהב את הדבר. האהבה הזו היא רגש, כלומר השכל החושי מרכז את מה שמגיע מהחושים.
השכל הרציונלי - ממד פנימי יותר, קולט את החושים של היש. זה דבר גדול יותר, כי המציאות כאן היא הפנימיות ולא הדברים החיצוניים.
השכל של חוכמת הקודש הפנימית - שכל הנקרא 'ראשית'2 - חוכמה קדומה שנבראה ממקום גבוה בראיית החוכמה הפנימית. זהו הרובד הפנימי
1 החלום ניתן לכל אדם. אנו מחפשים את החיבור בין החוכמה האין־סופית שבראה את העולם ובין האדם התבוני, בין האין־סופיות של חוכמת הבריאה ובין הצמצום של האדם הבחירי. מלמעלה - המציאות והערכים נמסרים לנבואה, מלמטה - לאנושות יש מעלה מיוחדת של חלום, המאפשר קבלת מסרים 'מעבר' לאדם עצמו. כל אדם יכול לחלום, וכשהוא עושה זאת באופן תקין, הוא מחבר את האין־סוף (בנתיב הנבואה הפרטי) עם
החיים המוגבלים והסופיים שלו. ראה נספח ב - חלון מחלום. 2 מקורושלהשכלהקדמון-כךמתחילההתורה:״בראשיתבראאלהיםאתהשמיםואתהארץ״(בראשיתא,א')
באמצעות חוכמה שהיא ב־ראשית ונקראת ראשית. 114 שיעור מספר 7 חלומות