Page 117 - Demo
P. 117
ביותר אך הוא אינו שייך לנו,3 כלומר אסור לנו להשתמש בו. אנו מדברים על הופעת (בריאת) החיים באמצעות אמירת המילה 'ראשית' (מבראשית). המהות שהתורה עוסקת בה היא החיים - הקב"ה ברא את המציאות כולה עם צמחים ובעלי חיים, והמצוות בתורה הן הדרך לחיות את החיים. התורה
הזו כתובה על הלב שלנו.
אם המצוות מסכנות את החיים ומובילות לפיקוח נפש, כבר אין בהן טעם. הכוונה העיקרית בתורה היא החיים, כלומר חיי ה' שבנו - בכל היש. הפשט שלהמילהראשיתהואחוכמה."ֻּכָּלםְּבָחְכָמהָעִׂשיָת"-החוכמהשלנואינה 'עושה',ושלואכן'עושה'וגםמקיימתאתהכול.ועלזהנאמר"ַהָחְכָמהְּתַחֶּיה ְבָעֶליָה". המציאות היא למעשה האנרגייה שבתוך הדבר, ואם תבטל אותה - הכול ייעלם. האנרגייה הזו היא היש. והרב אומר שהחוכמה היא היש, וזו
הבריאה - "הוא אמר ויהי".
החוכמה הזו מתגשמת עוד ועוד, ולבסוף הופכת למציאות חומרית. אבל באמת היא א־ב־ג־ד. והאותיות ב־ג־ד הן בגד. כשהוא אומר יהי אור - הוא יוצר את החיבור א־ו־ר.
כל איש מדע מחפש את החוכמה בטבע. ברור לו שהחוכמה נמצאת בכול, והוא חוקר את הסדר ואת החוקים - איך אפשר להגדיל את הסגולות שיש בצמח מסוים או בחומר מסוים.
ניסויים מלמדים כי אדם שאינו ישן שלוש יממות רצופות - מת. הגמרא אומרת שאם אדם נודר לא לישון שלושה לילות - מלקים אותו מייד, כי זהו הבל, כמו שאדם ינדור שראשו יהיה בשמיים. מציאות החלום היא חוכמת הקודש. בחוסר שינה כזה האדם מת, כי במשך היום הוא חי על פי השכל החושי והרציונלי, החוסם את ההשגה של החוכמה העליונה שבאה מן הקודש.
3 הרב תיאר שלושה שכלים הבונים את דעתו של האדם. החיצוני מתרשם כולו בלי להשפיע מאומה על החושים. הפנימי יותר מעבד את כל מה שראה והעביר לזיכרונו. כאן יש השפעה חזקה מאוד של אישיותו בדרך שהוא מחבר או מחסיר את הדברים או בוחר במה לעסוק. השכל השלישי הוא הפנימי ביותר. נשמתו העליונה מביאה אותו, וממנו נובעים הדחפים הרוחניים וההארות שמבריקות באדם. יוצא אפוא שמבחוץ פנימה יש
הארה שהיא לא בחירית וכן מבפנים החוצה. ראה נספח ג - רצוא ושוב. חוכמה חלומית - התעלות האמונה בחוכמת הקודש 115
