Page 140 - Demo
P. 140
המציאות של חופש המחשבה היא דבר עצום, אבל:
ההרגל של המחשבה צריך להיות באוון שוה על כל חדש ועל כל ישן, ולהכיר את כל דבר על־וי ערכו, ושלא להזניח את המשקל של כל חיי המחשבה מכל הצדדים שיוכל לשקול אותם בהם.
כאן הרב נותן את הנוסחה: ' ֹמ ַח ֹּו ֵשׁי'. זו יכולה להיות מילה חדשה למי שנותנים חופש למחשבה (הרב חידש יותר מאלף מילים). הוגי הדעות שנותנים חופש למחשבה, אומר הרב, הם גדולי העולם.
צריך לבדוק את הכול ולא לקבל בעיוורון. הרב אומר שצריך להכיר כל דבר על פי ערכו ולא על פי תועלתו! לא להתפשר אלא לבדוק ולבקר את המשמעות ואת החשיבות של הכול.
אם כן, אנחנו צריכים: א. נבואה - כדי שהדעות יגיעו ממקור האמת.
ב. לראות כל דבר על פי פנימיותו ולא על פי התוצר החיצוני - לחפש את הערך הפנימי, כי המציאות היא פנימית והנפש היא המציאות של האדם.
כשאדם מת הוא בעצם חי, כי הנשמה השתחררה מהגוף. בעולם הזה הוא בוחר אם להיות במצב של גוף בגוף או נפש בגוף. זו הבחירה החופשית שלו כדי שיתעלה ויתקדם בנשמתו.
יש אנשים שבדרך קבע בודקים אם דבר מה מועיל להם או עוזר להם במשהו. הגמרא מביאה דוגמה שעם הארץ קורא לארון הקודש ארנא, כלומר סתם ארון רגיל...
מה שגדול במחפשׁים הללו הוא שהם יוצאים מהצרוּת של גשמיות העולם, שמרגילה אותנו ללכת כמו עדר... וכך החופש שלהם מגדיל את העולם.
לפיכך צריך קודם כול אמונה כדי לדעת את האמת ולא לקבל דברים אוטומטית אלא לברר אותם. כך האדם משפר את עצמו ונעשה צדיק. ככל שיבין וידע יותר את הטעמים והסיבות למצוות, כך יקיים אותן טוב יותר.
138 שיעור מס' 8 לחוש
