Page 151 - Demo
P. 151
אולם האדם אינו כזה. יש בו יכולת אדירה, נשמה פנימית של השכל השלישי, ובו כתובה התורה באופן פנימי. אותה הדילמה שסידר השכל ההגיוני באופן נהיר, נעמדת מול ה'ברז' הבוחר הנשמתי: האם ייפתח ויתחבר אל התורה שחקוקה באותה הנשמה, או שיישאר נעול בפניה? האם התורה תיקשר
בעומק עצמיותו שממנה הוא מדבר?
החירות הזו אינה סתם הימור אקראי של 'מספר מוות'1 כדי לבחור 'משהו'. היא ממש קושרת את הרוחניות של האדם שלא תעוף לכל עבר אלא תתחבר היטב עם המציאות שהיא מאירה. חשוב מכך: בחיבור הרוחניות למציאות החירות מראה שהבחירה באה ממקום עמוק מאוד, מתוך הטבע הפנימי של
נשמת הבוחר. הוא שייך אליה באופן פעיל, ומבטא בה את מלוא עומקו.
החיבור מאפשר לכל אדם להיות מי ש'הוא'! להגשים את הנקודה המיוחדת שעומדת בשורשו. בכך הוא נבדל משאר הנבראים.
אפשר גם להסתכל על החיבור בין השכלים כקשר מפרה בין הפלורליזם ובין הפנטיות. הנשמה, הבאה מהייחוד, מסמלת את האחד והיחיד שלטובת הדיון נכנה 'הפנטי'. ואילו את השכל המתבלט והמסתכל מרחוק נכנה 'הפלורליסט'. אלה שני צדדים שעצם המחשבה על החיבור ביניהם בוודאי אינה מיטיבה איתם (אם מסתכלים מצד הנטייה האגואיסטית של כל אחד). עם זאת,
החיבור ביניהם יוצר למעשה את היצירות העמוקות והמגוונות ביותר.
לאדם יש נטייה שלא לבחור צד אלא להביט בלי מחויבות על ההתרחשויות בעולם, ויש גם נטייה הפוכה - שלא להתפלפל יותר מדי ולא להקשיב לכל הצדדים אלא לבחור במוכר. הנקודה שמחברת את שני השכלים - השכל הפנימי
והשכל החושב - מעדנת את הקיצוניות ומעמידה חלופה שמשלבת ביניהם.
זהו האדם שתיארנו בנספח ב כ'בן' של אבא ושל אמא. הוא מגוון כל כך את המציאות, עד שלעיתים הוא מוכן ללכת בחוסר היגיון נגד הטבע ולדמיין משפחה חדשה...
1 'מספר מוות' - הגרלה שנהוגה בין חיילים לקביעת תורנות לשבת, כשנדרשים תורנים בודדים להישאר ובעוד והאחרים משתחררים לחופשה.
מחשבת האמונה המתרוממת שאינה בורחת 149
