Page 183 - Demo
P. 183
נקודה כואבת זו ליוותה את האנושות במהלך כל ההיסטוריה. הבחירה האנושית מוטעית בדרך כלל ורחוקה מההכרעות הרוחניות שאנו מצפים לפגוש ביצורים תבוניים. הם בוחרים לרוב בבהמי וביצרי. ואכן החיים האנושיים נראים כטרגדיה והגיעו היום למצב של ייאוש מוחלט, היפוכה של
הבריאה שרצתה להביא חיים וטוב לברואיה.
הרב צוקרמן חידד שבדורנו העניין חמור הרבה יותר, מפני שחופש הדעות בתקופתו של הרב קוק עדיין היה בגבולות הסביר, ובדורנו השתבש בצורה מחרידה. לדוגמה, שמעתי שיחה בין פרופסור דני ובין ד"ר רועי יוזביץ' (מומלץ להאזין) שמעידים כיצד האקדמיה בארה"ב רוצה להמליץ על הקטנת האנושות פי שמונה, למניין של מיליארד אנשים על פני תבל, כדי לצמצם את הנזק האקולוגי העולמי. זוהי תפיסה אנטי־אנושית הנוגדת את ערך החיים, והיא באה מכותלי האקדמיה המציירת את עצמה כנושאת הדגל של הערכים
הליברליים.
המדע, שאמור לחקור את החיים ולהגביר אותם, טועה ובוחן אותם מבחוץ בכלים טכניים, וכך מגיע למסקנות מוטעות מבחינה מוסרית ויוצר בלבול באנושות. ההנהגה העולמית של הבורא לוקחת אותנו דרך אותן התחנות של שלילה ובלבול, כדי שנבין עד כמה הבחירה היא בידינו, כמה עוצמה יש במי
שיכול ורוצה לשנות את המציאות ולרומם אותה.
הוספה - פראות של חוסר הגבולות
הרב אמר בשיעור שאנשים אינם לומדים איך לפגוש את החיים ולחיות אותם, לכן הם מתבלבלים בין חירות להפקרות. בהפקרות אין שום גבול, ומי שמנסה לממש אותה בעולם שמבוסס על גבולות, כורת את הענף שהוא יושב עליו.
האדם המודרני הממוצע אינו לומד מוסר, אינו מעמיק בתכלית הדברים, אלא הוא זורם בקלילות בין הסחות דעת למיניהן. ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, ככל שה'בוטים' מספקים לו תכנים והוא משקיע בהם את זמנו, כך פוחתת
חשיבותם של הדברים המהותיים והערכיים. תרדמה - מקלט של האמונה בעת הפקרות 181
