Page 41 - Demo
P. 41
ואין בהם נקודה גשמית כלל, ואילו המציאות שהאדם חי בה עוטפת אותו בגשמיות אין־סופית כמעט. והינה, כדי שיתעוררו הכוחות האין־סופיים שבחומר בעזרת הרוח, חייב להתקיים כוח שמתאים את החלקים, שיודע לחבר אותם ולהראות את המשותף. במהלך הזה, בו שני דברים שונים מצטרפים בהדדיות, הדמיון הוא שעוזר לדעת להתחבר אל החיים הרוחניים
ומגביר מאוד את היכולת לגעת ברבדים שונים שלהם.
התחום השני שהדמיון אחראי עליו הוא ההתעלות וההתקדמות - אלו נותנים לנפש האדם את היכולת להסתכל מעבר להווה, לחלום! כשמסתכלים קדימה אפשר להתקדם ולא להישאר במקום, וזהו עניינם הפנימי של החיים - ההתקדמות והזרימה. הדמיון מתייחד בתכונה הכל כך חשובה הזו, שנתן בנו נשמת חיים עבורה, וכך הוא עוטף את החיים הרוחניים של האדם באווירה
מקדמת.
הכוח הרביעי הוא הרצון, שדוחף את האדם לממש את כל הכוחות הקודמים בתוך המעשיוּת המציאותית. בכך הרצון משנה את העולם, משפיע על המציאות ומביא לכך שלא הטבע יגבר אלא דווקא המחשבה והרעיון שלשמו העולם נברא. לכוח כזה יש תפקיד חשוב מאוד. אם החיים הרוחניים לא יופיעו בעולם כגורם משנה מציאות, הרי שלמציאות לא יהיה כיוון, אבל כשאנו מיישמים את החיים באופן מעשי בשל הרצון 'להיות', המציאות
שלמות 39
מתמלאת בחיים.
