Page 53 - במחנה ינואר 2019
P. 53
התחנה המרכזית החדשה במהלך הבנייה, 1970 צילום: דוד רובינגר
תחושה של חוסר התמצאות, המבנה הספירלי של הקניון גרם לתחושה של איבוד זמן אך מצד
שני גרם למבקרים לטייל בחלקים רבים של הקניון מבלי לחוש בכך. הארכיטקטורה המבלבלת של דיזינגוף סנטר
לא הפריעה למקום לפרוח ולהפוך למקום הבילוי המועדף על תל אביבים ומבקרים מחוץ
לעיר, אך לעומת זאת הרעיון של "קניון תל אביב" בתחנה המרכזית החדשה, לא הצליח
להתרומם. את 750 החנויות שנמכרו תחילה לבעלי העסקים ושווקו במטרה לשילוב בין
מסופי האוטובוסים, חלק מהקונים לא קיבלו מעולם. כיום חלקן עומדות שבורות ונטושות,
חלקן פעילות, אבל ממפלצת הבטון שעומדת במרכז שכונת נווה שאנן בתל אביב אי אפשר
להתעלם. עתידה של התחנה המרכזית החדשה לוט
בערפל. במהלך 2016 אושרה תכנית המתאר החדשה של תל אביב - תל אביב 5000, שקבעה כי השטח שבו ממוקמת כיום התחנה
ישנה את ייעודו ממסוף אוטובוסים לשטח
שמיועד למבני ציבור, עסקים ומגורים. לפי התוכנית, 40%משטח התחנה ישמשו למגורים, וגובה המגדלים שייבנו יוגבל ל־25 קומות. כמו כן נקבע כי פעילות התחנה המרכזית החדשה תעבור לשתי תחנות מרכזיות חדשות שיוקמו במתחם ארלוזורוב בעיר ובסמוך למחלף חולון. אך תכניות לחוד ומעשים לחוד, בשנה האחרונה
ישנן שמועות להארכת החוזה בין משרד
התחבורה לבין חברת נצבא, הבעלים של התחנה המרכזית החדשה. החוזה החדש יהיה בתוקף ל-24 השנים הקרובות, מה שמאכזב את תושבי השכונה שחיכו בציפייה ל-3,000
יחידות הדיור החדשות שהיו עתידות להיבנות על פי התכנית של עיריית תל אביב. ∞
שולבו גינות תה אנכיות, המושקות במי מזגני
הוכרז כשמורת טבע. גם כאן עולה הדמיון לדיזינגוף סנטר, שגם בקומות התת קרקעיות שלו שוכנת מנהרת עטלפים. בקומה השלישית ישנם גם "רחוב הנעליים", ה"רחוב הפיליפיני", וה"מדרשוק" הססגוני. מחיר הנעליים והבגדים מציב תחרות רצינית לאתרי האינטרנט הסיניים. בקצה הקומה, ממש מתחת למדרגות
הנעות, מתחבאת לה חנות יד שנייה של ספרים ברוסית.
בעקבות עליית המחירים במרכז תל אביב, אוכלוסיית הצעירים החלה נודדת לדרום העיר, ותופעת הג'נטריפיקציה, תהליך עירוני-חברתי בורגני של מעבר אוכלוסייה ממעמד כלכלי גבוה יותר לשכונות חלשות, מחלחל גם לתחנה
המרכזית החדשה. מוזיאון ליידיש, סטודיו לבניית בובות, ספרייה, להקות מחול ומועדון אלטרנטיבי למסיבות נפתחו בשנים האחרונות בתחנה. שכר הדירה
בתחנה הוא כמעט אפסי ולרוב נגבים רק דמי האחזקה של חברת נצבא שמחזיקה במקום, מה שמושך אומנים ואנשי רוח להתבסס
במקום. בקומה החמישית, קיימת גלריה מרכזית ובה תערוכות מתחלפות. בצמוד אליה ממוקמים
25 חדרי סטודיו, אותם מקצה עיריית תל אביב לאמנים שיוצרים ופועלים במקום.
הקומה השביעית בה שוכן מסוף האוטובוסים של חברת דן נבנתה רק לפני 15 שנים, מה שהופך אותה לקומה החדשה ביותר במבנה
התחנה מרכזית החדשה כיום. על קירותיה מתנוססים עשרות ציורים של אמני רחוב,
ספסלים מחומרים ממוחזרים כמו צינורות
פלסטיק פגומים, פלטות עץ ודליי צבע שהציבו קולקטיב אנייה, אנשי תכנון עיצוב וסביבה
שפועלים בתחנה המרכזית. בין הספסלים
של
טפטפות
מערכת
התחנה באמצעות חברת "נטפים".
החלום ושברו
מבחינות רבות נחשב המבנה לפיל לבן - נכס שאינו משמש את הציבור בצורה בה התועלת
בו שווה את עלות אחזקתו. חוסר ההתאמה האורבנית והעובדה שהצורך במבנה כל כך גדול איננו ברור, רציפים רחוקים זה מזה שממוקמים
קומות שונות, מרחק ההליכה הגדול מתחנת הרכבת "ההגנה" ובעיות הפשיעה באזור, הן עוד סיבות לחוסר ההצלחה של
ב-3
המבנה. הדימוי השלילי של התחנה התעצם עם השנים, כשמשכה אליה אוכלוסייה גדולה
של עובדים זרים, מהגרים ופליטים, ובמקביל הפכה למוקד של זנות וסחר בסמים.
מי שמכיר את דיזינגוף סנטר, עשוי לראות דמיון משותף בין הקניון לבין התחנה המרכזית של תל אביב, ובאמת, הדמיון בין השניים אינו מקרי; הרעיון לבניית תחנה מרכזית חדשה
נהגתה על ידי הקבלן אריה פילץ ז"ל, שבין עבודותיו המפורסמות גם בנייתו של הקניון דיזינגוף סנטר, שנודע כמקום בו קל ללכת
לאיבוד, בדומה לתחנה המרכזית החדשה בתל אביב. פילץ חבר לאדריכל רם כרמי ז"ל, רכש
את השטח הגדול והגיע לעירייה עם הצעה - "אבנה תחנה חדשה בשטח שלי ואדאג להכל,
אתם בתמורה תתנו לי זכויות בנייה". אדריכלי דיזנגוף סנטר רצו להעניק למבקר במקום תחושה של "טיול עירוני" ומשום כך יצרו
את הקניון בצורה של מעגלים, עליות וירידות רבות ומפלסים בעלי גבהים שונים. שיטת
הבנייה של קווים עגולים ושיפועים עדינים הקנתה ללקוחות הרבים המבקרים במקום
צילום: שאולה הייטנר
התחנה המרכזית הראשונה בתל אביב. צילום באדיבות ארכיון אגד
צילום: שאולה הייטנר
ינואר 2019 / / 53
