Page 48 - 70 שנות הגנה אוירית
P. 48
פרק 3
וולקן באימון
שירת בו כמג"ד: "פגישתנו הראשונה עם הכלים החדשים התקיימה עוד בנמל, עת הובאו הכלים ארצה. לאחר מכן התחיל התהליך
המורכב של קליטתם וביצוע ההסבה לאנשי היחידה. ההתלהבות הייתה עצומה. האנשים ממש נלחמו ביניהם כדי לעבור את ההסבה". תחילת ההסבה נעשתה בביסנ"מ, שם נלמד החומר העיוני,
והמשכה באימון בג'בל-ליבני שבמרכז סיני, שם יושם החומר
התיאורטי שנלמד. קליטת הכלים דרשה מאמץ גדול מכל מי שלקח בה חלק והקרבה רבה. בגדוד שררה תחושת התעלות מן המערכות
החדשות, ההרגשה הייתה כי זהו כלי מעולה ויעיל שישנה באופן דרמטי את ביצועי הגדוד, כפי שאכן הוכיח הכלי בהמשך. עם קבלת ה'חובטים', שונה הרכב הגדוד משתי סוללות של תותחי 20 מ"מ
וסוללת מילואים, לשלוש סוללות 'חובט' סדירות. בעקבות הסכם השלום עם מצרים, ועקב השינויים האדירים
שחלו בפריסת כוחות צה"ל השונים כתוצאה מכך, לא פסחו אלו גם על כוחות הנ"מ הרבים שפרסו בסיני ובהם גם גדוד 66. גבי
פרץ, שהתמנה לפקד על הגדוד במחצית 1978 , זמן לא רב לאחר שהתמנה להיות הסמג"ד אצל צביקה כהן. הוא הוביל את הגדוד מבח"א 5 באל-עריש, בסיס בו ישב כשמונה שנים, ושעתיד היה להימסר לידי המצרים במסגרת ההסכם, אל בסיסו החדש והארעי
- איתם שבדרום הארץ. גם את הבסיס הזה עזב מאוחר יותר הגדוד במעברו לבסיס משאבים. תקופת המעבר הייתה קשה ובמהלכה נותר הגדוד ללא סמג"ד, שליש וקמב"ץ, דבר שהקשה לא מעט על תכנון הפעילות בגדוד ועל ביצועה. המעבר לווה בקשיים רבים
שהשפיעו על המוראל וכשירות היחידה. משנסתיימה תקופת
מהות ההבדל בין הכלים היטיב ישראל המג"ד להגדיר כפי שציטט אותו מי שהיה אז מפ"ל בגדוד, אבי רוזנבלט:
"אני זוכר שישראל עשה מסדר והודיע לגדוד שעוזבים את
החסקות ועוברים לסירות המרוץ, ה'וולקן' מגיע"!
בתיאור פשוט, היה ה'וולקן' מערכת של תותח 20 מ"מ מתנייע בעל 6 קנים. סימן ההיכר הבולט שלו היה קצב האש האדיר שלו, עד 3,000 פגזים בדקה! הרעיון שעמד מאחורי פיתוח
ה'וולקן' היה פשוט: הרכיבו לו גלגלים וקבלו תותח מתנייע שיכול להצטרף אל כוחות היבשה ולהגן עליהם מתקיפות אוויריות. בכדי
להבטיח לו ניידות כמעט מוחלטת, הורכב ה'וולקן' על נגמ"ש אמריקאי שהיה ידוע בצה"ל בשם 'זלדה', וכינויו המקורי היה
113-M . בנוסף לירי אווירי, משמש הכלי גם לירי כנגד מטרות קרקעיות. ניסוח פיוטי יותר העניק ל'וולקן' בני כהן שהיה מראשוני
המוסבים ולימים ממפקדי היחידה: "שריונו של הכלי אינו עבה
במיוחד, ההתגוננות שלו היא פעילה ואלימה. ה'זלדות' יורקות אש. הצגת תנועה ואש אינה מוכרת לוותיקי הנ"מ. תנועה בקצב השריון. תאבונו של הכלי לתחמושת הוא עצום. בכל לחיצה נפלטים עשרות
פגזים. הרעש דומה יותר לרעם מאשר טרטור מכונת ירייה". תקופת ההסבה החלה במשבר גדול. הגדוד היה אמור להיות
המוסב הראשון למערכת הנשק החדשה, ועקב כך כבר הזדכו כולם על כל ציודו הישן ואף חתמו כבר על הכלים החדשים. אבל ברגע
האחרון הוחלט כי גדוד 947 יבצע ראשון את ההסבה. את תקופת הביניים עד להסבה, ניצל הגדוד לתרגילים ואימונים.
סיפר גבי פרץ, שהיה באותה תקופה מסו"ל בגדוד ומאוחר יותר
46
