Page 46 - 70 שנות הגנה אוירית
P. 46
הדברים האלה חייבו אותנו לחשיבה, למציאת דרכי פתרון
ולהעלאת נושאים לדיונים ברמות הבכירות ביותר, כיוון שלא כל דבר
היה נתון באחריותנו. אלה בהחלט היו תהליכים שאגד צפון הניע והביא אותם לידי ביטוי, גם בתהליכי חשיבה וגם בתהליכי ביצוע.
אחת הדילמות שצריך להתמודד איתן, היא איך לייצר גאוות
יחידה. זה לא דבר שנוצר מעצמו. זה שאתה רוכב על נגמ"ש 'וולקן' - זה מוסיף קצת אנרגיה, זה שאתה נשען על משגר טילי 'הוק' או מצטלם ליד תותח 40 מ"מ-אולי גם כן. אבל לא בטוח שנער בן 18
שעומד לפני גיוס ראה בזה את שאיפת חייו. צריך היה לבנות את גאוות היחידה ואת זה עושים המפקדים. זה
לא דבר שבא יש מאין, גם לא מן המסגרת שבה אתה פועל. מישהו צריך לתת את הדחיפה לעניין.
בחיל האוויר רווח מאד העניין של סמלי היחידות. אין טייסת
בחיל שאין לה סמל מיום הקמתה, רק באגד לא היה. למיטב זכרוני, עד שנת 98 עוד לא היה לנו סמל יחידה באגד באופן רשמי. עדיין
הסתובבנו עם סמלי היחידה של היחידות שבתוכן ישבנו. האגד עצמו בכלל חנה מחוץ למסגרת חיל אוויר כל שהיא. אני זוכר שניהלנו מאבק אדיר על הרקע האדום מתחת לסמל חיל האוויר שעל הכומתה. רצינו ליצור דברים שייחדו אותנו מן האחרים כי
לדעתי זה הגיע לנו. עסקנו בדברים אחרים שחיל האוויר בדרך כלל לא עסק בהם, לוחם הנ"מ נלחם ביבשה והוא הנציג היחיד של חיל
האוויר בתוך כוחות היבשה.
אל"מ (מיל') אבי שגיב מספר על לידת סמלו של אגד צפון
"ראיתי לנכון לעסוק
בנושא סמל היחידה של אגד נ"מ צפון ויזמתי
התנעה של התהליך הזה. אספתי את הקצינים במפקדת האגד והצגתי בפניהם בקווים כלליים מה לפי דעתי ראוי ונכון שהסמל הזה יכיל בתוכו,
גם שיבטא נכון את הנ"מ בכלל, את מערכות הנשק שהיו חלק מאתנו
וגם את העובדה שהיינו אגד צפון ולא דרום למשל. מפקד יחידה 5720 באותה תקופה, לקח על עצמו את האתגר
וביחד עם אנשיו העלו טיוטה ראשונה ששמורה עימי עד היום. אפשר לראות בה את הנ"מ ואת הצבעים שמאפיינים את חיל האוויר
והנ"מ. את הכחול והשחור, את העטלף, שהוא שמה של מערכת הכינון של תותחי ה-40 מ"מ, שני טילי 'הוק' שחודרים ופורצים ואת המסלול שהם עושים ושיוצר את האות 'צ' של הצפון.
זה בעצם היה הרעיון, ואני סיימתי את תפקידי לפני שסיימו את יציקת הסמל. מחליפי, יהודה רווה, היה זה שחנך את הסמל וענד
אותו לפקודיו ולעצמו".
הכשירויות של פלגת ה'הוק' המתנייע ואת היתרונות הייחודיים שלה, בכל הקשור לתנועה והיערכות מהירה ואת המוכנות לפתיחה באש. אני מוכרח לומר שלמורת רוחם של לא מעט מפקדים בכירים בחיל האוויר, הצלחנו להוכיח חיוניות ורלוונטיות, והפלגה נותרה אכן
על כנה עוד שנים רבות בסוללה. יחידה 5720 הייתה יחידת תחזוקה מרחבית, אגדית. היא הייתה
בעצם יחידת התחזוקה האגדית-המרחבית הראשונה שהוקמה. הייתה גם יחידת מרכזי הימ"חים שטיפלה בכל מחסני החירום של מערכות הנשק שהופעלו ע"י סד"כ המילואים של האגד.
כמו כן היה את גדוד הנ"מ המתנייע 203במילואים וגדוד מילואים נוסף שהיה אחראי על הגנת יחידת הבקרה 506, שהיה בו עירוב של מערכות נשק: 40 מ"מ ו-20 מ"מ והיו יחידות 23 מ"מ. סה"כ במרכזי
הימ"חים היו מרוכזות 4 או 5 יחידות מילואים. היינו המסגרת הראשונה בצבא ברמה חטיבתית, אגדית, שנבחנה
ע"י מחלקת הבקרה והמעקב של צה"ל בתרגיל כוננות רחב היקף, שכלל את גיוס כל מערך המילואים, ושחייב אותנו להגיע ממצב של רגיעה למצב של כוננות מלאה ופריסה של הכוחות הסדירים וכוחות
המילואים. התרגיל כלל גיוס עד ימ"ח, כולל הצטיידות ותחילת תנועה. עצרו אותנו ממש בשערי הבסיס, עוד לא היה תרגיל כזה
קודם לכן והוא זכה להצלחה גדולה מאד. כשירותו של האגד הוכחה ברמה הגבוהה ביותר ואני חושב
שלימדנו את המערכת פרק בהלכות כשירות, מוכנות וכוננות, דבר שהיה חשוב עד מאד מבחינתנו.
הדברים החשובים אז היו ביסוס ההתארגנות, פיתוח היכולות והרחבת התשתיות. אתם הכרתם תשתיות מתקדמות, אתם הכרתם מחנה מפואר בקלע, מקום מושבו של גדוד 47 .9 זה היה מקום מוזנח ביותר, אומלל, מקום ממש מסכן שהיה בנוי על תשתיות מינימליות, כמעט תנאי פריסה. יחידה 5720הייתה בתחילת דרכה. כל התשתיות הראויות שהכרתם, כל המעבדות המתקדמות, הדברים הללו לא היו ועבדנו בתנאים קשים עד מאד, לעיתים תחת כיפת השמים. לא היה מקום אחד נקי וראוי באמת כדי לטפל במערכות הרגישות בתנאי
מעבדה. אשר על כן, אחד הדברים שראינו לנכון לעסוק בו היה נושא
הפיתוח. הרחבת התשתיות והמסגרות כדי לאפשר להגיע לאותה מוכנות שחשבנו אז שנכון היה להגיע אליה. היינו צריכים להתמודד
עם בעיות שלא הכרנו קודם, כמו בעיית החורף בחרמון. מערכת ה'חובט' היא מערכת רגישה יחסית, בודאי לעומת מערכות ה-20
מ"מ שהיו 'ברזלים'. במערכת ה'חובט' יש הרבה אלקטרוניקה ודרושה סביבת הפעלה מתאימה. להתעורר בבוקר ולמצוא את
עצמך עם פלגת 'חובט' קבורה בשני מטר שלג, אלו מצבים שהיינו צריכים ללמוד להתמודד איתם וזה היה חלק מתהליך הלמידה
שלנו. התלבטנו קשות לגבי הגנת שדות התעופה: אילו מערכות נשק
מתאימות להגנת שדות תעופה? הסוגיה של יעילות הנשק ובעיקר מערכות הנ"מ הקניות כנגד מטוסים שמשחררים חימוש שכנגד,
הייתה סוגיית שבהחלט העסיקה אותנו. האם הן תוכלנה לתת מענה אמיתי למה שצפוי לנו במלחמה הבאה?
פרק 3
44
