Page 85 - 70 שנות הגנה אוירית

המערך מתחיל לשנות פניו
שנדרשו מלוחמיה כגון יכולות ניווט, הסוואה וחי"ר מתקדמות מאוד, אשר כולן גם יחד העצימו את מעטה הסודיות והמסתורין שאפפה
את פעילות היחידה. מאפיין נוסף של פעילות היחידה היה אופייה העצמאי. שלא
כבמשימת נ"מ סטנדרטית, שבה ממוקם כוח הנ"מ בסמיכות קרובה מאוד לכוחות היבשה ומבצע הגנה עליהם מקרוב, הרי שבמסגרת
יחידת הינמ"מ, מתארי הלחימה דרשו יכולת עבודה עצמאית לחלוטין של כל כוח בנפרד ובאופן אוטונומי במרחב ובאזור שבו הוא עובד, מה שהצריך כשירויות פיקודיות לצד כשירויות לחימה
ייחודיות. היחידה הייתה בנויה משלושה חלקים: החלק הראשון, לב היחידה, היה גרעין סדיר קטן שמנה כ-30 איש בפיקוד סמג"ד בדרגת רס"ן,
אשר ישב, ברוב שנות קיומה של היחידה, במחנה סירקין תחת אגד 167 . עיקר המשימה של אותו גרעין קטן היה לשמור על כשירות האמל"ח הקיים וכן להכין את הכוח לפעולה ולאימונים.
החלק השני היה צוות סדיר שהתגייס אחת לשנתיים ליחידת מגלן. צוות זה התגייס עם כומתות אדומות, עשה את כל הכשרויות האג"מיות, החי"ריות, הניווט וההסוואה, וכן תפקידי פיקוד במסגרת מגלן, והיה מגיע ליחידה אחת לחודש לשמירת כשירות ולאימונים
ייעודיים. הקשר בין יחידת מגלן ובין יחידת הינמ"מ היה קשר רציף והדוק
ביותר וכלל ביקורים הדדיים ופעילויות משותפות כגון תרגול על סימולטורים והשתתפות בפעילויות חי"ר.
החלק השלישי היה הלב העיקרי של היחידה וכלל אנשי מילואים של היחידה. היחידה במילואים הייתה מעין 'שעטנז' של כוח סדיר וכוח מילואים. היה מג"ד במילואים והייתה פלוגת מפקדה במילואים והיו כמובן הלוחמים. יחידת המילואים הייתה בנויה משתי סוללות/ פלוגות, כשבכל סוללה היו כ-4-5 פלגות, כאשר גם כאן לכל סוללה
היה מתאר עבודה שונה, אמל"ח ופלטפורמות ניוד שונות. השייכות הארגונית של היחידה הייתה לחיל האוויר, אבל
הכפיפות הפיקודית והמקצועית הייתה נתונה לאוגדה 98. הכוח
שלטובתו נבנתה היחידה והוכשרה הייתה אוגדה 98 והותאמה על פי הצרכים המיוחדים שלה, כשמפעם לפעם
נדרשה היחידה לבצע את ההתאמות הדרושות על פי דרישות האוגדה.
שגרת הפעילות היומיומית במהלך השנה כללה הרבה מאוד אימוני כשירות לטילנים שהפעילו את טילי הסטינגר, לנהגים אשר נדרשו לכשירות מיוחדת בתנאי דרך מיוחדים, לנווטים אשר נדרשו לכושר ניווט לעשרות קילומטרים,
לבנאים שהיו אחראיים לכל הקשור לאמצעי ההסוואה בצוות, למקלענים, לקלעים למפקדים
ולחובשים. כמו כן התקיימו תרגילי חטיבות ותרגילי גדודים, אימוני מפקדות ועוד.
לבד משגרת הפעילות היומיומית בצעו
חיילי היחידה, אחת לשנתיים בממוצע, תעסוקה מבצעית בשטחים, בגזרת עזה ובגזרת רמאללה
המערך מתחיל לשנות פניו
שנות התשעים היו שנים של שינויים רבים במערך הנ"מ, הקמת יחידות, קליטת מערכות נשק חדשות, עשור שבסופו נכנס מערך
הנ"מ לעידן חדש, עם קליטת מערכת החץ והקמת יחידת 'חרב מגן'.
ינמ"מ
את פעולתה של יחידת הינמ"מ תיאר סא"ל יוני גרינבוים (לימים מג"ד כיפת ברזל 137).
חלקו של סא"ל גרינבוים במסגרת הינמ"מ נפרש בין השנים 2003-2006 . בשנים הללו נטל סא"ל גרינבוים חלק חשוב בפעילות היחידה שכללה הן מעבר מכפיפות תחת אגד 167 לכפיפות תחת אגד 168 , אימון יחידה חסר תקדים בהיקפו, וכן במלחמת לבנון
השנייה בה נטלה יחידת הינמ"מ חלק כיחידה לוחמת. יחידת הינמ"מ נוסדה בשנת 1992 ופעלה עד לסגירתה בשנת 2014 . משימת היחידה שלשמה היא הוקמה הייתה לספק שירותי הגנה אווירית, באמצעות טילי סטינגר, לכוחות מיוחדים הפועלים
בשטח אויב. חרף כשירותה הרבה ומיומנותם המקצועית של
אנשיה, מעולם לא הופעלה יחידה מיוחדת זו באופן מבצעי לביצוע המשימות שלשמן היא הוקמה. עם זאת, בנקודות זמן מסוימות, היא העלתה כוננות והייתה על סף הפעלה של ממש שבסופו של דבר
לא יצאה אל הפועל. ראשית היחידה עם הגעת הסטינגרים לארץ. מראשיתה הוגדרו
משימותיה כמשימות נ"מ מיוחדות (רובן ככולן מסווגות) המיועדות להגנה על כוחות, במתארים מיוחדים ובפעולה בשטחי מדינות אויב קרובות כרחוקות. אופי פעולתה הצריך הצטיידות לוגיסטית מיוחדת,
ומאנשיה כשירויות ייחודיות ויכולת הפעלה של אמצעי לחימה מיוחדים, כאשר לצד טיל הסטינגר המוכר ממערך הנ"מ, נדרשו
אנשיו להפעיל נשקים, כוונות ופלטפורמות ניוד שלא היו שכיחות או מוכרות במערך הנ"מ. אחד מאותם אמצעים מיוחדים היה שימוש ברכבי לנדרובר ייעודיים שניתן היה להטיסם ביסעורים או קרנפים ולהנחיתם באזורים מבודדים לביצוע משימות נ"מ מיוחדות ובלתי שגרתיות. פעילות שכזאת גזרה כמובן את שאר הכשרויות האחרות
לוחמי ינמ״מ בתרגיל
83