Page 87 - 70 שנות הגנה אוירית
P. 87
המערך מתחיל לשנות פניו
צוות סטינגר באימון
לכוחות היבשה. ה'ברקן' נקלט כסוללות נוספות על סוללות ה'חובט'. בהמשך יעברו מערכות ה'סטינגרים' שינויים ארגוניים ומבניים נוספים שישפיעו על המבנה המבצעי של הגדודים 66 ו-947, ובהם
המעבר ל'מחבט' (שילוב של פוד 'ברקן' של ארבעה טילים ע"ג נגמ"ש 'חובט') ואח"כ ל'האמרים', שינויים שכרגיל, יחלחלו גם אל
יחידות המילואים.
הקמת סוללות ברקן ('סטינגר')
באמצע שנת 1990 , נכנסה מערכת טילי נ"מ קצרי טווח חדשה שעשתה מהפך בתחום הנ"מ הטקטי. היו אלו טילי ה'סטינגר'
שנכנסו לשירות והחליפו את טילי הכתף האישיים מסוג 'רד-איי' - 'בזק' שהיו בשימוש עד אז.
מערכת ה'סטינגר', שפותחה בסוף שנות השבעים ונכנסה
לשימוש בתחילת שנות ה-80 , עברה טבילת אש ראשונה במלחמת פוקלנד עת הפילו באמצעותה חיילי קומנדו בריטיים מטוס קרב
ארגנטינאי. את תהילתו ואת עוצמתו כמשנה פני מערכה, רכש
ה'סטינגר' בסוף שנות ה-80עם הגעתם של משלוחי 'סטינגרים' לידי
לוחמי ה'מוג'הידין' האפגניים. הסיוע החשאי האמריקאי למורדים האפגניים במלחמתם בכיבוש הסובייטי ובתוכו בעיקר הטיל האמור,
היוו בסופו של דבר את הגורם לעזיבת הכוחות הסובייטיים את אדמת אפגניסטן.
ביחס הפלות יוצא דופן של שמונה פגיעות לכל עשרה שיגורים, ובממוצע של הפלה אחת ליום, הפך ה'סטינגר' לגורם מספר
אחת בהכרעת המצב ועם תוצאה סופית של למעלה מ-1,000 הפלות של כלי טייס סובייטיים, לא היה עוד ספק ביעילותה של המערכת. ל'הצגת יכולות' זו הייתה תרומה משמעותית בהחלטה על ההצטיידות במערכת, שכונתה בצה"ל 'ברקן'. זו נכנסה לשירות
במערך הנ"מ לאחר שבחודש מאי 1990 יצאה משלחת לבסיס הדרכת הנ"מ בפורט-בליס, טקסס, בפיקודו של סא"ל יוסי הורוביץ. למערכת ה"סטינגר RMP", שהייתה מיועדת למערך הנ"מ הישראלי, לא היו עדיין צוותים אמריקאים המוכשרים להדרכה, לפיכך הוסמך
הצוות הישראלי על מערכת ה'פוסט' הקודמת שהייתה דומה לה ברוב תכונותיה. בתום ההכשרה שוגרו 10טילים לעבר רקטות מטרה
(BATS ) והשיגו אחוזי פגיעה גבוהים. עם הגיעה, ועם הזמן, הפכה המערכת להיות מרכיב עיקרי ביחידות הנ"מ הטקטי עד להפיכתן
לגדודי 'סטינגר' - 'ברקן' מלאים ע"ג 'האמרים'. ה'ברקן' היווה מהפך בנ"מ מבחינת יכולות מבצעיות. הטיל ניתן
לנשיאה על הכתף ולפריסה בכל מצב קרב ומהווה כלי עזר מצוין
שיגור ברקן כחלק מניסוי "רגעי קסם"
85
