Page 89 - 70 שנות הגנה אוירית
P. 89
המערך מתחיל לשנות פניו
קודם או תורת לחימה מסודרת ניסינו ליירט את טילי הסקאד לצד כוח ההגנה האמריקאי", משחזר אל"ם (מיל') חיים מוריה, מפקד
סוללת 'יהלום' (פטריוט) הראשונה בישראל. "אנחנו והאמריקאים התמודדנו לראשונה עם משימה חדשה. נשתל גרעין מוצלח של
שילוב ושותפות אמיתית בינינו לבין הצבא האמריקאי, שבמבט לאחור ובלי ששמנו לב, התחיל קשר בעל חשיבות אסטרטגית
למדינת ישראל בכלל ולמערך בפרט".
מלחמת המפרץ
(מבוסס על כתבה מתוך ביטאון חיל האוויר, גיליון 199 27.06.11, 'יהלומים לנצח')
"הדו-קרב הגדול, אם כל המלחמות, התחיל". במילים אלו פתח סדאם חוסיין את ששת השבועות של מלחמת המפרץ הראשונה.
34 מדינות מחמש יבשות התאחדו במסגרת כוחות הקואליציה בראשות ארה"ב, על-מנת לאלץ את הרודן העיראקי לסגת מכווית אליה פלש. גם בישראל התכוננו עד הרגע האחרון לאפשרות של תקיפה בעיראק. חיל-האוויר היה ערוך לקראת מתקפה אווירית, הטייסים תודרכו, המטוסים חומשו ועל לוחות התדריכים בטייסות הופיעו מטרות תקיפה ברחבי עיראק. הכול היה מוכן, אבל הלחץ האמריקאי עשה את שלו ולמרות 39 הסקאדים ששוגרו אל עבר ישראל, הפקודה להמריא לא הגיעה. ממש באותם ימים מתוחים של ינואר 1991 שהתה בארה"ב משלחת מיוחדת של חיל-האוויר
הישראלי. רק שבועות ספורים לפני כן, יצאה המשלחת לבסיס הדרכת הנ"מ בפורט-בליס על-מנת ללמוד ולהתאמן בהפעלת
מערכת הפטריוט (MIM-104 Patriot), או בשמו העברי 'יהלום'. בתחילה זו הייתה אמורה להיות מערכת למטרה אחת: יירוט מטוסי אויב. אבל המציאות באותה מלחמה הועידה לפטריוט מטרה אחרת.
שרויים במתח ובחששות, עכשיו הם כבר היו על קוצים. נוכח המצב, החליטו ארה"ב וישראל על פריסה מידית של
שתי סוללות פטריוט אמריקניות, שהיו מוצבות בגרמניה, וזאת במטרה להגן על גוש דן ועל אזור חיפה מהטילים העיראקיים, עד שהסוללות הישראליות, שכבר הגיעו ארצה ליטנ"מ בסירקין,
יהיו מאוישות על ידי חיילים ישראליים. בנוסף, הוחלט על שיגורו של צוות מפעילים מצומצם מאנשי המשלחת בפורט-בליס, כדי
שישתלב עם האמריקנים בסוללות. אנשי משלחת 'נשלפו' מן הקורס בתחילת החלק השלישי
והאחרון שלו, שבו אמורים היו החניכים לעסוק בסימולציה
ופריסות. כבר כשבוע ימים לפני ה-15 בינואר הוחלט על האצת
תהליך ההכשרה על ידי הוספת שעות לימודים והורדת נושאי לימוד חשובים פחות.
ביום שישי בערב, ה-18בינואר, וביום שבת, ה-19, בסביבות השעה 7:15 , שוגרו טילי סקאד נוספים לאזורים א' (גוש דן) ו-ב' (חיפה). היו נפגעים. כחצי שעה קודם לכן, נחתו המפקדים האמריקנים של מבצע ה'פטריוט' בארץ ואחרי שקיימו שיחות עם המפקדים
הישראליים, טס צוות משותף מעל אתרים אפשריים לפריסה. החל משעה 13:15לערך, נחתו בנמל התעופה בן-גוריון 44 מטוסי תובלה אמריקניים מסוג 'גלאקסי' ו'סטארליפטר' בהפרשי זמן
מזעריים. כל מטוס נפרק במהירות מציוד הפטריוט שלו, תודלק בעוד מנועיו פועלים, וחזר לגרמניה כדי להביא עוד חלקי מערכת
- עד שהגיעו כל הסוללות. כבר באותו לילה היו שתי סוללות
אמריקניות בחולון ובחיפה מוכנות לירי.
במוצ"שנחתובארץאנשי'פטריוט'אמריקניים,אשרהגיעו כדי להפעיל את הסוללות החדשות ביחד עם הצוות הישראלי
המצומצם, שחזר ארצה למחרת הצהריים. "בלי ידע קודם, תכנון
פטריוט בשדה דב
87
